— 22 —
גדול, מיהו עוד קשה אם ביהכ"נ דומה למקדש בזה, למה בהד הבית אסור באפונדתו ובאבק רגלין ורקיקה, ובביהכ"נ מותר כל זה אלא אסור רק קפנדריא וקלות ראש, לכן נ"ל דשני ענינים יש, מורא מקדש וכבוד מקדש מורא הוא אפונדתו ואבק ורקיקה וכדומה, כבוד הוא שחוק וקלות והיתול כמו שקפידין השרים בביתם, וכמו דאמרי' בברכות ס"ג מה ביתו קפנדריא קפיד כו', ולכן אם הי' כתוב א' הוי אמינא דלאחר חרבן נשאר רק מה דקפדי אינשי אבל אבק ורקיקה שרי, קמ"ל אידך קרא דנידע דקרא דמורא הוא אפי' מה דלא קפדי אינשי וא"כ ר' יהודא דמיירי רק מן כבוד ולא ממורא, מייתי קרא דוהשמותי, דמשקיל הדעת יש להשוות ביהכ"נ לביהמ"ק לענין זה. וא"כ ע"כ לא תלי' כלל בקדושה או לא קדושה תדע הרי ר' יהודא ס"ל דמותר למכרו, ואטו דבר שאוסר בקרא יהי' בו היתר לשנותו? אטו הי' רשאין לשנות שום דבר של ביהמ"ק, ואם בית הכנסת ג"כ מקרא זה יהי' איסור גמור להוציא לחולין א"ו אסמכתא בעלמא הוא :
הגאון מגרידץ כתב אלי' הן דרכינו נכון ואמת, אך מה נעשה עם המתנגדים לדרכינו אשר לא יכלו לעזוב את ההרגל אשר מע לם יחשבון כי פתאום יבוא משיח ויתקע בשופר לאמור צאו, כמ"ש. היום אם בקולו תשמעו, ובאמרנו תמיד לשנה הבאה בירושלים, והשבתי לו אם אנשים הללו רק עוד יראת ה' ואמונה בלבבם, הלא בנקל נוכל להחדילם מדרך התועים, באמור להם, הלא ככופרים בנביאים אתם, יחזקאל וזכרי' ע"ה, הלא מפורש אמר יחזקאל שבטרם משיח יבוא גוג ומגוג על עם מאוסף מן הגוים עושה מקנה וקנין אל ארץ אשר הי' לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כולם ונשפטתי אתו וגו' עתה אשיב שבות יעקב וגו' (יחזקאל לח לט) וכן ניבא זכריה כנודע, ואיך יבוא משיח בן דוד פתאום, אטו יפלו ח"ו דברי הנביאים ארצה ? ומ"ש היום אם בקולו תשמעו, היינו בדרך אם יהי' באפשרי, אבל ידעו הנביאים כי הי' לא תהי', שאין מציאות שישובו כל ישראל בזמן א', והתשובה שלימה יהי' רק אחר בוא אליהו כמ"ש רז"ל. ועתה אם טחה עיניהם לראות כל הראיות שהבאנו מירושלמי ומזוה"ק וממדרשים ומראשונים הרבה, איך עינם השע לראות בנביאים הנ"ל, גם הראשונים בעלי תוס, נזהרו בזה בערובין מ"ג שאמר ר"ת שם שא"א לחוש כל יום שיבא משיח רק שראוי לבא, אבל באמת מתחלה יבוא משיח ב"י ויהרג וכדומה, ולכן אמרי' לשנה הבאה בירושלים ולא בשנה הבאה יהי' משיח רק נהי' מקובצים בירושלים שזהו גאולה ראשונה מארבע גאולות הנזכרות בזוה"ק, וכן אנו אומרים בקידוש לבנה שהם עתידים להתחדש כמותה דהיינו כמו אור הלבנה אשר מעט מעט תופיע, כן תתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן קימעא קימעא עד שיהיו יפה כלבנה באמצע החודש, ואח"כ ברה כחמה כמ"ש זוה"ק :
ובדרכנו הבנתי מליצת חז"ל שהוא מאמר תמוה בסנהדרין צ"ח לא זכו עני ורוכב על החמור, א"ל שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח על חמרא אתי, אשדר ליה סוסי' ברקא דאית לי, א"ל מי אית לך בר חוור גווני והוא פלא ורש"י נדחק חיור מאה בלשון פרסי בר מאה גוונין ואין זה מובן כלל, ולדרכינו מליצה נעימה יש כאן וחיור כפשוטא לבן, כי ידוע שמראה לובן ירמוז חסד עליון בלי תערובת דין כמ"ש בזוה"ק (ומבואר הוא בספרי על הגדה מדרך השכל) והשבור מלכא שמע הפי' של עני ורוכב על החמור שלא יזכו שיבא מיד פתאום