Tzvi Hirsch Kalischer · The Peace of Jerusalem · 1868
20scan
of 23

— 21 —

זהם לא ידעי ולא יבינו דודאי בלא רוח נשברה רק כטובל ושרץ בידו אז זבח רשעים תועבה, אבל אם לבו נשבר ונדכה ודאי יעלו על מזבחך פרים כמו ששעה אל הבל ומנחתו :

ובני החרוץ מוה' ליב ני' עוררני שזה ממש כמו שנשאל רבי עקיבא שבן איתא במדרש שאל גוי א' את ר"ע למה אתם עושין מועדות לא כן אמר חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, א"ל ר"ע אלו נאמר חדשי ומועדי שנאה נפשי הייתי אומר, אלא אמר חדשיכם ומועדיכם, אותן שעשה ירבעם בן נבט שנאמר ויעש ירבעם חג בחודש השמיני, אבל המועדים האלו אינן בטלים לעולם עכ"ל המדרש, וכן הוא בנ"ד אלו אמר לא אריח בריח נחוחי כדכתיב ריח נחוחי תשמרו, הייתי טועה אומר, אלא אומר נחוחכם מה שאתם עולים לכם ברוח של ע"ז וראי לא ארצה, אבל ריח נחוחי לא בטל לעולם, ע"כ מדברי בני ני', וזה דיוק נכון דבכל התורה לא מצינו נחוחכם רק נחוח או נחוחי, ובאמת לא הי' צריך ר"ע לזה רק לפטור את הגוי, אבל באמת אין שום מצוה חלילה בטילה לעולם מן התורה ואף שאמר שנאה נפשי היינו מן עובדי ע"ז ולא שיבוטל באמת ח"ו שום מצוה מן התורה :

ועוד אני אומר שלשון אריח הוא מה שנרצה לו י"ת לכפר על עון המקריב, כמו שמצינו אצל נח וירח ד' את ריח הניחוח וזה ידוע לכל שלא שייך אצלו י"ת שהריח את הריח, רק הכונה שהי' לרצון לו לכפר על בני עולם ע"י התקרבות של ריח. וכאן אמר שלא אריח שלא אהי' נרצה לכפר ולהתקרב עמכם בדור ע"ז ושפיכת דמים, אבל לא שיהי' ח"ו אזהרה מלהקריב ולעקור שום מצוה מן התורה לשתקע הדבר מלוטה, בן יעבור ריח קושי' קלה אשר כמוץ תדפנו הרוח לחלוק על כל הגדולים שהבאתי ועל הירושלמי ועל המדרש שרצה ר' יהושע לבנות ביהמ"ק ולא המתין על נביא וכ"פ בשל"ה הקדוש :

ו) ומ"ש דלא כבעל טורי אבן דר"י ס"ל לא קדשה בזה אני מסכים לדעתו, (והט"א עצמו כ' שם שיש דרך אחר בזה) כי לדעתי ר"י מצו למסבר קדשה ומצי ג"כ למסבר ל"ק. כי מה שהקשה הט"א מברכות ס"א דס"ל לר' יהודה לענין נפנה ביהודא לא יפנה מזרח ומערב מפני כבוד ירושלים וס"ל לר"י דוקא בזמן המקדש, ואי ס"ל קדשה אין הפרש, י"ל דר"י ס"ל כרמב"ם דקדשה רק לענין ביהמ"ק ולא לענין ארץ ישראל, ומש"ה בהך דלא יקל ראשו לא פליג ר"י שהוא כבוד המקדש דלא בטלה, אבל על נפנה שהוא כבוד ירושלים ואינו בכלל קדושת מקדש רק קדושת א"י לענין מעשר שני וכדומה ולענין זה ס"ל לר"י דל"ק לעת"ל וא"ש, אבל הך דמגילה לא תלי' כלל בפלוגתא דקדשה ול"ק וזה ברור לענ"ד :

עוד יש לדקדק למה לי תרתי קראי חדא את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו דילפי' מיניה מורא מקדש לאחר חרבן ועוד קרא והשמותי מקדשיכם לאחר חרבן, תרתי קראי ל"ל, וכן קשה על רמב"ם דבפ"ז מ"ה ביהב"ח מייתי קרא דאת שבתותי, ובפי"א מה' תפלה הלכה י"א מביא על זה הך דוהשמותי, ואי"ל דהך קרא דוהשמותי צריך לביה"כ ז"א דכבר כתבתי דלא שייך קרא על מה שאין בו חיוב כלל מן התורה לבנות בית הכנסת דלא נאמר רק ועשו לי מקדש, מיהו בזה י"ל דקרא אסמכתא בעלמא, דמבלי הקרא הדעת נותן שצריכין לכבד מקום שמתאספין לשפוך שיח לפני אדון כל, והוא מקדש מעט אשר הקדשנו לנו להיות דומיה המוקדש