Tzvi Hirsch Kalischer · The Peace of Jerusalem · 1868
19scan
of 23

— 20 —

קרא והשמותי ולפי פירושו עיקר הראי' מן ולא אריח אשר לא נזכר כלל במשנה ועיקר חסר מן הספר ומה שנשען על דברי רמב"ם פ"ז מ"ה ביהב"ח שהביא דרשה זו דוהשימותי, ז"א דאדרבה מוכח איפכא מרמב"ם דבפ"ז שם מביא מורא מקדש מן מקדשי תיראו ולא מן והשמותי ולמה מביא כר' יהודא מן והשמותי, א"ו שני ענינים הם, רבפ"ו מביא תחלה שקדשה שלמה לעת"ל ולא קידש לשאר א"י ואח"כ נאמר טעם מעצמו בלשון נ"ל דמש"ה קדיש שלמה לביהמ"ק משום דלא זזה שכינה שזה מוכח מוהשמותי כדכתיבנא לעיל משא"כ בשאר ארץ ישראל נם מה שדעתו דר' יהודא יליף מקרא זה לענין ביהכ"נ, זה נ"ב אינו דאיך יהיה ריבוי בקרא על דבר שאינו מן התורה כלל, והיכן מצינו בתורה חיוב לבנות ביהכ"נ או שום רמז ע"ז, א"ו עיקר קרא על מקדש ומזה יליף ר"י דה"ה למקדש מעט ראוי לוהר בזה, והרי ר' יהודא ס"ל דמותר למכרו, ואיזו דבר שאוסר מקרא יהי' בו היתר, אטו היו רשאין לשנות שום דבר בביהמ"ק לחולין. א"ו מ"ש מקדשיכם לשון רבי' לרבות ביהכ"נ הוא אסמכתא בעלמא ועיקר לשון רבים על מקדש ראשון ומקדש שני שאחר שניהם לא זזה שכינה, ומה שהקשה ל"ל לא אריח פשיטא כשאין מקדש ריח ניחוח מנין, זה לק' כלל שהרי אין זה אזהרה רק הוא כמו למה לי רוב זבחכם וגו' וכמו שכתבנו לעיל, ואפי' ישאר מזבח לא יהיו לי לריח ניחוח כיון שעבדו ע"ז כדאי' בירמי' דנם אחר החרבן עבדו ע"ז, וכמו שלא היו אזהרה כשאמר ישעי' כי תבואו לראות פני מי ביקש רמוס חצירי, ולא אסר להם רק לבלתי יבואו עם לב מלא לע"ז וש"ד, וכמו שלא שעה ית' אל קרבן קין, והחדשים בעו"ה אוחזין רוע דעתם במקראות כאלה כמו עגלה לא תרצה. והם


מכתב מאליהו

שממה, ודייק בתיבת אז שאין אופן הרצון בעוד שלא יותבע עלבון הארץ כאמור אז תרצה את שבתותי', אבל חלילה שהקללות שקודם פסוק ל"ב ול"ג נאמרו לכל הדורות :

וגם יש ברבינו בחיי סוף פי' כי תבא שהקללות שבת"כ נאמרו על מקדש ראשון שנתקיימו בהיות אז ע"ז וכן הזכיר והשמדתי במותיכם והכרתי חמניכם, אבל אופן שבמשנה תורה נתקיימו בבית שני ולכן לא כי בבית שני הם דלא אריח בריח נחוחיכם וכן הרבה שנאמרו על בית ראשון :

וראיתי שמהרי"ע הקשה על עצמו וכתב וא"ת לענין מה דאמרי' מקריבין אע"פ שאין בית, ונראה לומר דלא שייך רק אז כו' ובמכות דפריך אי ס"ל קדשה לעתיד אפי' בכור נמי יקרב ויאכלו דהפירוש כשיבוא נביא תמהתי הרבה היתכן שהגמ' מדבר ממעשר שני שאפשר כפשוטו לעלות ופריך הגמ' על זה מה דאי מייתי מבכור דאין רק בפני הבית תבעי נמי בבכור עצמו אם יבוא נביא ויאמר להקריב, מה זה קושי' ודאי אם יבוא נביא בשם ה' שוב יהיה כבפני בית כיון שכן יצוה ד' ית"ש וסוף סוף אין מקריבין בכור בלי פקודה מיוחדת ושפיר מביא ר' יוסי היקש, א"ו בדרך הפשוט דשרי בלא נביא (וכן מוכח מתוס' שם) ותו לא מידי :