Tzvi Hirsch Kalischer · The Peace of Jerusalem · 1868
18scan
of 23

— 19 —

ה) ובעיקר פירושו במגילה כ"ח אשר עבורה נדחוק דעתו נגד גדולי עולם — אין הכרח לפירושו , וגם לפי פירושו אין הכרח לדרכו , כי מ"ש על הגאון תי"ט שכ לפרש דברי ר' יהודא דה"ל למכתב מקדשיכם אשומם ע"ש , וכי ע"ז הגנ"י ולא ידעתי דיוק בזה דכל הפרשה מדבר פעמים בלשון עתיד ופעמים בל' עבר ע"י וי"ו המהפך כו' עכ"ד , ואני אומר חלילה לחשוד את החכם הגדול הזה שנעלם ממנו דיני וי"ו ההיפוך , רק ה"פ בתי"ט דתמיד דרך הלשון להקדים הנושא לנשוא והו"ל לומר מקדשיכם אשומם ולמה הקדים השממון למקדש לומר אשומם מקדשיכם , אם לא להשמיענו שגם אחר השוממה הוא מקדשיכם שלא זזה השכינה משם , ומדכתיב לשון רבים קאי גם על ביהכ"נ כמ"ש גם מבית בשם הת"כ :

ועל פירושו מן ולא אריח קשה כמה קושיות , א' דבכל הש"ס דמייתי התנאים דפליגי בקדשה לעת"ל לא מביא דעת ר' יהודא שהוכיח מבית מדבריו דקדשה (וע"ז השיב לי אז הגנ"י דנקט הש"ס מה שמפורש ובדברי ר' יהודה לא מפורש , וזה דוחק וגם עכ"פ מודה שאינו מפורש ולא ברור שכן דעתו) (ב) דכל התנאים שסוברין קדשה נקטי רק שמעתי שמקריבין והכל בקבלה מרבם , ולא אמר שום תנא שמוכח מקרא דוהשמותי , א"ו לא מוכח כלל מקרא זה דגם מ"ד לא קדשה מודה דקדושתן לא בטלה לענין ביזיון המקום , והרי ביבמות ו' יליף מקרא דמורא מקדש גם לאחר חרבן מן מקדשי תיראו ואין שום חולק שם בזה וגם במגילה ליכא חולק על ר' יהודא שהרי קתני אמר ר' יהודא ולא נקט ר' יהודא אומר , וכל שנקט אמר ר"י הוא לפרש ולא בפלוגתא , (ג) הא במתני' נקט רק הקרא


מכתב מאליהו

הוי צריך לפרש, ולאחר שהועמד כל הבנין הרחוק על קרבנות למד זאת ר' יהודא על ביהכ"נ והגם [illegible] שאיזה קדמון רמז לזה אין אנו [illegible] רק להורת אמת ואין לנו לישא פנים, וגם בעצם יש לדחות מה שדייק כנ"ל לא אריח דלא מקדש כתב ריח נחוח מנין, י"ל דילמא כמו שפירש"י ויקרא כ"ו דכתיב [illegible] במותיכם וממילא והכרתי חמניכם, וכן כאן שממילא לא אריח שלא יהיו מקום להקריב, ועיקר הפי' במשנה הוא כמ"ש התוי"ט מדלא כ' ואת מקדשיכם אשומם, ולא כמו שהבין מהרי"ע מדנקיט לשון עבר, והקשה ע"ז טובא, וחלילה לחשוד להגאון הבקי בדקדוק שלא ידע דין וי"ו ההפוך, רק הפי' כהנ"ל שהו"ל לנקוט מקדשיכם שהיו מכבר בסוף פסוקים ולא להפוך האחרון [illegible] לראשון בזמן וזה פשוט וברור :

ומלבד הנ"ל לא קשה מה שאמר ולא אריח, דכי ס"ד שנאמרו הקללות על כל הדורות, רוב הקללות נאמרו רק לאותן שהיו שם עוד קודם שגלו, לאותן שנתמלא הסאה שיאכלו בשר בניהם וכי יש כזאת חלילה תמיד רק רובי דרובא לאותו הדור וכפי שנמצא באיכות דירמי', ומופת ע"ז שלא בא קללה דגלות עד פסוק ל"ג אחר ולא אריח, ומקודם הגלות שהיו יכולין להקריב בהר הבית כשיבוטל הבנין שהי' מותר להקריב אף שאין בית, בכל זאת לא יפנה [illegible] להתרצה ולהניחם על אדמתם רק אמר אח"כ ואתכם אזרה, והיו ארצכם