מאמר סדישין
ועונש של לבן יותר מעונשו של תכלת כדאיתא במנחות (מ"ג), הכי נמי בבגדי כהונה אינו מעכב ועוד דבכל דוכתא קאמר בש"ס עיכובא מנ"ל והכא לא מצינו עיכובא בקרא ובש"ס. גם יש להתבונן שהרמב"ם כתב על חלזון שמצוי בים המלח, ובש"ס קאמר שעולה אחת לשבעים שנה ולמה כתב רמב"ם שמצוי ואפשר שבא"י עולה אחת לשבעים וים המלח אשר טמנו עולה בחוץ לארץ מצוי הוא, עוד יש לעורר דלדעת הרמב"ם דתכלת כל צבע רקיע שלא תשתנה מראיתו בשום אופן כשר לתכלת ואין צורך לדבריו לחלק בין ציצית לבגדי כהונה, ששם בציצית כתב תחלה עיקר התכלת כל שדומה לרקיע ואינו משתנה, ואחר כך כתב כיצד צובעין לוקחין דם חלזון אם כן זה ענין בפני עצמו שמספר היאך היה דרכם לצבוע לכתחלה יעשו בדם חלזון שאז היו בטוחים שלא תשתנה מראיתו והוא הדין כל כיוצא בו כשר דבאמת בתורה לא נאמר חלזון רק תכלת וציבעא גרם משום הכי סתם בב"כ.
ד) בענין ארגמן לשיטת המ"ל, איתא בביאור פרשת תרומה (שהוא מן החכם רבי שלמה מדובנא) שהארגמן הוא מפורסם בדברי הימים של עמים ושל צור הוא היקר מאוד שלא הורשה בימי הרומיים רק לזרע המלוכה וכפי שמביא ראיה מן היוסיפון ומזוהר ובהשיות מחלוקת רמב"ם וראב"ד שהוא הנקרא (פורפור מושעל) ובזמננו נאבד החומט ההוא של פורפור מושעל, ואולי כוונתו דרק של צור נאבד ושארי ארגמן מצוי בזמננו, ולדרכנו שהוכחנו לעיל שאין צורך צבעים א"כ אין צורך לזה.
ומ"ש רבינו שקשה לסמוך על ד' אצבעות בינונית שלנו ודאי לכתחלה עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע אבל לעכב קיימא לן דאורך ורוחב אינו מעכב כמ"ש רמב"ם (בפ"ב מהלכות בית הבחירה הלכה י"ז), ואם כן אם עשוין מצומצמות לא שוחקות יוצאין ידי דיעבד ודאי וידי לכתחלה ספק.
ואשר כתב רבינו בתחלת אמריו דבאנו לפלוגתא דרמב"ם וראב"ד בפ"ו (מהלכו' בית הבחירה) לכאורה אין לזה ענין עם נ"ד שהרי למאן דאמר לא קדשה שרי להקריב אפילו בחוץ כדאמר רבי יצחק (במגילה י) שמעתי שמקריבין בבית חוניו ומסיק שם בש"ס דהיינו למאן דאמר לא קדשה לעתיד לבוא, וכן כתב רש"י בזבחים (קי"ט) להדיא רק שהרר"ח חולק בזה על רש"י כמו שמובא בתוספות מגילה ובזבחים (ס') וסבירא ליה דלמאן דאמר לא קדשה לגמרי אסור אף במקום מזבח (וזה כונת רבינו שבאנו למחלוקת) ובאמת מה שהוכרחן לזה דקשיא להו למה הדר ביה רבי יצחק הא ידע דתנאי הוא, ויש לומר דמכל מקום הדר ביה מחמת תרי סתמי דמתניתין דסבירא ליה כרבי יוחנן דהלכה כסתם משנה, ובזה היה אפשר לתרץ גם קושיא ראשונה של תוספות כי המהרש"א כתב דקושיא ראשונה לא מתורצה לפירוש הרר"ח דאטו לא ידע רבי יצחק מתניתין, ויש לומר דסבירא ליה כרב נחמן בשבועות (דף ט"ז) דבאחת מכל אלו תנן, וכיון דגרס כן במשנה שבועות ממילא סתם משנה שם סבירא ליה לא קדשה לעתיד לבוא כדאמר בש"ס שם ואחר כך הדר בית דסמי