לב מאמר קדישנן
דסמי חדא מקמי תרתי דמגילה ודזבחים, משום הכי מותיב ליה מתרי מתניתין ולא סגי ליה בחדא ואתי שפיר כרש"י וכפשטא דסוגיא.
וכל זה אם דברי ראב"ד כפשטן, אך באמת צריכין ביאור דתמוה הוא חא באמת קיימא לן כרבי יוחנן גבי ריש לקיש וקיימא לן כרבי יהושע וכמו שכתב מרן הכסף משנה, ועוד תימא דמשמע דהראב"ד עצמו פוסק כרבי יוחנן לענין המעלה בחוץ בזמן הזה שהרמב"ם הביא דין זה בפרק י"ט (מהלכות מעה"ק) והראב"ד לא השיג עליו ומדשתק אודויי אודי ליה דחייב, ועוד קשה מה זה שכתב על רמב"ם סברת עצמו הוא מה סברת עצמו שייך במה דפסק כמאן דאמר קדשו לעתיד לבוא הוה ליה לומר אין הלכה כן אלא כרבי יוסי, לכן נראה לי ברור דלא השיג כלל על רמב"ם במה דפסק כרבי יהושע רק מה דקאמר (הלכה טז) לחלק בין מקדש לשאר ארץ ישראל מפני ששכינה אינה בטלה לעולם, אבל ארץ בכיבוש תלה אהא מוסב השגתו שוה סברת עצמו ולא שמע חילוק זה מעולם והקשה עליו מהא דאם אין מקדש ירקבו אלמא דלמאן דאמר לא קדשה אף במקדש סבירא ליה הכי והקשה לו עוד בדברי רמב"ם (דפרק י"א מהלכות שמיטין) משמע דפסק לא קדשה, ועל כרחך סבירא ליה כרבי ישמעאל בר"י במגילה דלא קדשה משום דרבי יוסי ורבי יוחנן ביבמות סבירא ליה כוותיה רק ממה דרבי יוחנן פסק נמי במעלה בחוץ חייב ע"כ סבירא ליה קדשה, ועל כרחך דגם רב' ישמעאל ברבי יוסי לא קאמר אלא בערים שהם קדושת ארץ אבל בקדושת בית לכולי עלמא קדשה (ומיושב בזה קושית הכסף משנה בהלכות שמיטין שם) ואהא שפיר הקשה מאך דירקבו כנ"ל, ובהכי מדויק לשון ראב"ד דנקט אלמא למאן דאמר לא קדשה לעתיד לבוא לא חילק בין מקדש כו' משמע דמשיג רק על החילוק הזה ולא על עיקר הלכה דפסק כרבי יהושע ואמר עוד הראב"ד דאיפכא מסתברא דר"י דסבירא ליה לא קדשה בראשונה וקדשה בשניה מודה במקדש דלא קדשה עזרא לפיכך הנכנס עתה אין בו כרת לרבי יוסי, וכל זה לרבי יוסי כדי להוכיח אפכא מחילוק רמב"ם אבל להלכה מודה דקדשה ומשום הכי שתיק ליה במעלה בחוץ דחייב, ובאמת נראה לי דיצא לו לרמב"ם חילוק זה מקושית תוספות יבמות (דף פ"ב) דרבי סתר עצמו דהכא סבירא ליה כרבי יוסי ולענין מעלה בחוץ סבירא ליה דחייב ועל זה אמר רמב"ם סברא נכונה וראויה למי שאמרה לחלק בין ארץ ישראל למקדש, ועוד ראיה לרמב"ם דבזבחים (ק"ז) גבי פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש קאמר נימא כתנאי מהך דרבי אליעזר ור"י, ודחי דכ"ע קדשה ומר מה דשמיע ליה קאמר ולמה לא קאמר הש"ס דאכתי תנאי היא מהך דרבי ישמעאל ברבי יוסי כמו דאמר במגילה ובכמה דוכתא, אלא ודאי מוכח כחילוק רמב"ם דרבי ישמעאל לא קאמר רק לענין ארץ אבל לענין בית מודה לרבי יהושע והתוס' ביבמות גם כן מחלקין בין בית לארץ רק מטעם אחר ולא כטעם רמב"ם ואם כן גם התוספות סבירא ליה לפסק הלכה כרמב"ם דקיימא לן כרבי יוחנן לגבי ריש לקיש, וכאשר החל אדמ"ו להראות חסדו לעבדו כן יגדל כחו וגודל ענותו