מאמר קדישין
(דף ע"ו) ד"ה צריך שיבדוק עיין שם דבדיקה מהני אפילו לענין עבודה דחמיר וזה מדויק בלי המגן אברהם (סימן תנ"ז סעיף קטן ט') שכתב על דעת המחמירין בענין חלת לכהן וזה לשונו שאין מחזקין אותו לכהן ודאי דדילמא נתחללה אחת מאמותיו וכן כתב רש"ל ומהר"י עכ"ל, הרי דלא נקט טעם הספק שמא נתבלבלו ואינו כהן כלל, דודאי לא חיישינן להכי נגד רובא וחזקה, רק דמחמרינן לאחת מאמותיו כדמצינו בעבודה משום הכי נהוג שאין מאכילין ומלבד כל הנ"ל כבר הבאתי ראיה ממשנה עדיות פ"ח שאין אליהו בא לא לרחק ולא לקרב כו' וכפי' הרע"ב שאינו בא לברר מי נטמע כו' משפחה שלא נודע פסולה יניחנה בכשרות, וכן כתב הרמב"ם (בסוף הלכות מלכים) דהכל יהיה בחזקת כשרות ואין אליהו בא רק לברר כל שבט ושבט, וביארתי בדרכנו המשנה הנ"ל דקשה וכי הלכתא למשיחא אתי לאשמעי', ומה צורך הלכה למשה מסיני על הדבר אשר יהיה בימי המשיח, הלא יבוא וכל קדושיו עמו וידעו מה לעשות ? וע"ק הלא גלוי וידוע לפניו יתברך שלעתיד לא יהיה לנו ספר יוחסין ולמה לא יצטרך אליהו לברר כהן צדק לעבודה ? ולדרכני מובן היטב, שגלוי היה לפניו שיבנה מזבח לעתיד ועדיין אליהו לא בא וגלוי היה שיופסק היחוס ויחשבו ישראל שבלתי אפשר להקריב עד שיבוא אליהו לגלות מי כהן צדק ובלעדי קרבן יתעכב גם משיח גם נביא לזה הקדים תרופה להודיע ע"י הלכה למשה מסיני שאין צורך להמתין על נביא שגם אליהו יניח הכל בחזקתו ואפילו מי שיהיה באמת פסול לא יגלה אותו מאחר שהדין תורה הכשירתו ע"י רוב וחזקה טהור הוא וחיה לה' מגישי מנחה בצדקה של דת תורתנו.
ג) ובענין בגדי כהונה, לפי דעת המ"ל מהלכות כלי מקדש דאבנט של כהן הדיוט ממש ככהן גדול שעשו מד' מינים עם תכלת וארגמן, הנה המ"ל לא יצא לחלוק על הרמב"ם רק נתחבט מאוד בדברי הרמב"ם ונדחק, אבל לעניית דעתי דברי הרמב"ם מוכרחים, דלכאורה קשה מנא ליה לחר"ם לפסוק כמאן דאמר אבנט כהן הדיוט של כלאים כו' וכתב הכ"מ כיון שיש פלוגתא בין רבי ורבי אליעזר ברבי שמעון קיימא לן הלכה כרבי מחבירו, תמיה לי הא ביומא (דף י"ב) מביא גם כן פליגתא דרבי דוסא ורבי כזה דרבי דוסא ס"ל של בוץ היה משום הכי כהן הדיוט משמש בהן כל השנה ואם כן רבי דוסא ורבי אליעזר ברבי שמעון הוה ליה רבים נגד רבי ואין הלכה כרבי מחבריו רק מחבירו, ואפשר לומר דסמך אסתמא דש"ס (ערכין ג'), הכל חייבים בציצית כהנים לויים וישראלים כהנים פשיטא אצטריך הואיל ואשתרי כלאים לגבייהו בעידן עבודה, וקשה הא למ"ד אבנט של בוץ היה מי אשתרי כלאים לגבייהו, אלא ודאי סבירא ליה לסתמא דש"ס כמ"ד אבנט של כלאים אך יש לומר דמיירי מכהן גדול, דכיון דכל כהן ראוי להיות כהן גדול הוי, אפשרות היתר כלאים לעבודתו, ובזה מיושב קושית תוספות על רש"י (יומא ס"ט) ד"ה קשין הן שהקשו כיון דקשין הן מאי קאמר בערכין דאשתרי כלאים לגבייהו, ומזה הוכיח דלא כרש"י. וסבירא ליה דקשין אסור בלבישה מן התורה ולהנ"ל יש ליישב פירוש רש"י דסבירא ליה כהנ"ל דשם מיירי רק בכהן גדול מדלא