Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
59scan
of 139

מאמר קדישין ל

על דין תורה דאזלינן בתר חזקה ולזה מודה הריב"ש, ומזה נראה לי יסוד מוסד דודאי מן התורה כל כהן הוא בחזקתו בין להקל בין להחמיר כדמוכח ברמב"ם הנ"ל וכמו שכתוב (בפרק א' מהלכות א"ב) דשורפין על החזקות כל שהוחזק בעיר שלשים יום אפילו על פי עצמו וכאן כתב דלוקין על החזקה וכמ"ש המ"ל דבהוחזק מיירי, וכן יש ראיה ברורה מרש"י (כתובות כ"ד) דבור המתחיל בקשו כתבם המתייחסים, לפי שהתחתנו בגולה בנויי הארץ וילדו להם בנים ככתוב בספר עזרא והם חללים, על כן הוצרכו הנולדים בגולה להתייחס כשעלו מן הגולה בבית שני עכ"ל, הרי להדיא דרק בשביל ריעותא ברורת הוצרכו להתייחס, אבל אי לא היה ריעותא היינו סומכין על החזקה בלי התייחס, ומה דאמר בש"ס שם שלא התיר להם אלא קדשי הגבול היינו בזמן הריעותא הברורה כפירוש רש"י אבל אחרי שכבר נתבררו ונתלבנו בימי בית שני על ידי ב"ד של כהנים בקירוב וריחוק אזלה הריעותא וסמכינן על הרוב מן התורה וכן היש"ש שהביא רבינו שהחמיר בענין חרמים כתב דאם לא הרוב קרוב למחצה שנתבלבלו, הרי דאף הרש"ל שהפריז על המדה יותר מדאי מכל מקום החזיק דרובן כשרים ומן התורה ודאי אזלינן בתר רוב ורבנן עשו מעלה ביוחסין ודוקא כשאין עשה לנגדו עשו מעלה להצריכן יחוס אבל כל שיש ביטול עשה נשאר על דין תורה שסמכינן ארובא וחזקה, ולפי זה בנ"ד אם יהיה לנו רשות לשרת בקודש ודאי יש מצות עשה רבה של עבודה ובביטול עשה סמכינן אדין תורה ואם כן אין ראיה ג"כ מתשו' חוט השני וסייעתו שהחמירו להם בדבר שאסור לזרים דכולם איירי בלא ביטול עשה משא"כ בנ"ד.

ואם יטעון הטוען דדוקא כשיש כבר עשה סמכינן אדאורייתא אבל לעשות פעולה לבנות מזבח ולעשית עשה ולסמוך אחזקה מנין ? שתי תשובות בדבר, חדא דפסחים (ס"ט) מוכח דעשה דוחה אף שעדיין אינו מחויב כמו בערל שלא מל חייב כרת על עשה דקרבן פסח כדאמר בש"ס שם להדיא מטעם זה ועוד גם היום יש עשה דעבודה רק שיש עכוב ואונס מצד המלכות דשם, אבל כשיש רשות הא קי"ל קדשה לעתיד לבוא ואם כן כל שיש מצרקא בעולם לעשות באפשרות הרשיון הרי עוברין בעשה כל יום ויום וממילא סמכינן אדין תורה ועוד דלבנות מזבח ג"כ יש עשה אם יורשה לנו וכיון שיש עשה לבנות ממילא יש גם כן עשה דעבודה כמקדם וזה ברור, ועוד נראה לענ"ד כיון דמן התורה ודאי אזלינן בתר רוב וחזקה לא יכולין חכמינו ז"ל כלל לעקור עשה דאורייתא היכא דלא אפשר במיוחסין, דא"כ נעקרה המצוה לגמרי והרי המגן אברהם (בסימן תקפ"ט סעיף קטן ד') כתב דהיכא דנעקרה המצוה לעולם לא עבדינן תקנתא דהא דיש כח ביד חכמינו ז"ל לעקור היינו באקראי כגון שלא לתקוע שופר בשבת של שנה זו אבל לעקור המצות לעולם לא, ואם כן איך נעקור עבודה לעולם בשביל מעלה.

ועוד נראה לי דגם המחמירין יותר מדאי מודים דמהני בדיקת ד' אמהות כמו שפסק רבינו תם בספר הישר מובא בתוספות פרק עשרה יוחסין דף