Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
16scan
of 139

שער ציון

מודה לשארי התנאים ואמוראים שמצוה של תורה היא לעלות לארץ ישראל אפי' מבבל וכש"כ משארי ארצות וזה ברור.

ב) ועל דבר מצוה רבה הלזו גם בזמן הזה, אעתיק דברי מהרי"ט בחי' על כתובות (דף ק"י) בד"ה הוא אמר לעלות, כתב התוספות והיה אומר ר' חיים דעכשיו אין מצוה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצות התלויות בארץ שאין יכולין להזהר בהם, ודבר תימה הוא דהא איכא כמה מצות שיכול לקיימן אם ירצה להתחייב בהן כו' וירא שמים יצא את כולם כו', ועוד דישיבת א"י מצוה מן התורה והרמב"ן מנאה כבנין המצות וירשתם אותה וישבתם בה אפילו בזמן הזה ואמרינן לקטן המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עולם הבא, ומתים שבח"ל אינם חיים והקבור בא"י כאלו קבור תחת המזבח ומילי טובא דאמרינן שם והכל לזמן הזה דאכתי בקדושתה קיימא הלכה רווחת דכל מקום שאין כן סכנה כופין לעלות לא"י ולית דחש להא דר' חיים ז"ל ובתוספות הרא"ש ליתא עכ"ל מהרי"ט ז"ל, וכן פסק הרמב"ם להלכה, וכן קי"ל בש"ע אה"ע גם בזמן הזה, ודלא כר' חיים הנ"ל.

ג) עוד הקשה המהרי"ט שם שיש סתירה בדברי ר' יהודה שאמרינן (שם קי"א) אמר ר"י אמר שמואל כשם שאסור לצאת מא"י לבבל כן אסור לצאת מבבל לשארי ארצות משמע דלא"י מותר לעלות מבבל, ונדחק המהרי"ט הא דידי' הא דרבו, וזה דוחק דבכה"ג הוה הש"ס מפרש להדיא כמו בשארי סוגיות, ונ"ל ליישב הסתירה דשם הקשו תוס' ד"ה בבלה יובאו אע"ג דהאי קרא בגלות ראשון כתיב י"ל דבגלות שני נפי קפיד קרא עכ"ל, וזה דוחק דהא כבר נתבטלה העשה של ירמי' כדכתיבנא לעיל, ותירץ המהרי"ט וז"ל. דבבבל היו שם מזמן ראשון דלא אשכחן שגלו לבבל בחרבן שני וכן משמע כו', אלמא הם שם מגלות ראשון ואילך והיה להם לעלות ולא עלו כו', וכיון שלא עלו בימי עזרא עדיין הם באזהרה זו, אבל אם הלכו שם אותן דעלו אינו במשמע שלא יצאו עכ"ל מהרי"ט, ולפ"ז מיושב הסתירה דרב יהודא ידע דרוב בני בבל היו מאותן שלא עלו בימי עזרא, וא"כ מן הסתם כולם אסורים דאזלינן בתר רוב, אבל ר"י אמר שמואל אמר רק משארי ארצות שהרי יש נפקותא לאותן אשר להם כת' התייחס מאותן שעלו או שבאו משארי ארצות לבבל או מצוה להם לעלות לא"י לכן נקטי רק לשארי ארצות ולא לא"י, ולפ"ז מיושב גם הרמב"ם (בספ"ה מה' מלכים) שהביא תחלה מצוה הגדולה לעלות לא"י, ואח"כ הביא דברי ר"י אמר שמואל הנ"ל כשם שאסור וכו' והביא הקרא דבבלה יובאו, ותמהו דלפי האי קרא אף לא"י אסיר והרמב"ם אוסר רק לשארי ארצות, ולפי הנ"ל אתי שפיר דקרא שהביא הרמב"ם הוא מפני שיש נפקותא לאותן שלא עלו בימי עזרא דנשאר אזהרה של ירמי' מיהו בהא פסק הרמב"ם כשארי אמוראי דאין הרוב מאותן שלא עלו לכן לא"י מותר וא"ש, גם מיושב בזה דברי הכ"מ שם דדבריו תמוהים שם שכ' דגם אמוראי ס"ל כן ובאמת בש"ס הוא להיפוך, ולפי הנ"ל א"ש דבהא דס"ל לר"י באותן שלא עלו בימי עזרא י"ל דכ"ע ס"ל כן ודו"ק. ויצא מזה דבזה"ז דבטלו