Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
125scan
of 139

סג הר צבי

מבואר] מזה דחזורע חולין בתוך שדה הקדש הוי הגידולין חולין, וכן מבואר בפרקין הי"א דחזורע פירות הקדש בשדה חולין הוה הגידולין חולין משא"כ בפרקין ה"ו המקדיש שדה והוציא עשבים מאליו או אילן ועשה פירות מאליו. מועלין בגידולין עכ"ל הרי דנקט בפשיטות דבאיסור הקדש נמי אם אין חרווייהו גורמים דהקדש הגידולין חולין וכדברי מראה הפנים מסוף פ"ז דפאה שהבאתי לעיל, ולכאורה יקשה ע"ז מההיא דב"ב ע"א ע"ב ומתוס' שם שהבאתי לעיל להוכיח דבקרקע הקדש ואילן דחולין הגידולין. הקדש וכמוש"כ רשב"ם שם. אבל באמת לפ"ז בלא"ה יקשה לן לשיטת מהרש"ל בפסחים דבעיא דרמב"ח הוא אי באיסור הקדש אמרינן זוז"ג מותר א"כ אמאי לא פשיט לי' מהא- דר"ש דס"ל דהגידולין קדש אף דהאילן חולין ואי משום די"ל דס"ל כתוס' ע"ז דבשאין הגורמין שוין כמו אילן וקרקע לא אמרינן זוז"ג מ"מ לרש"י והרמב"ם (וכן קי"ל ביור"ד ה' ערלה) איך יפרנסו הך סוגיא דב"ב ועכצ"ל דהך דינא דר"ש אינו תלוי כלל בנדון הפירות להבדיל בין קדש לחול ואה"נ דאף אם באמת יהי' הגידולין חולין מ"מ אי אפשר לאילן דהדיוט שייניק משדה דהקדש והרי אפילו כזוז"ג דהתירו היינו דוקא בדיעבד אבל לכתחילה אסור לכ"ע כדאיתא בפסחים כ"ז ע"א וברש"י שם ד"ה יוליך. יעו"ש ומכש"כ הכא בהקדש די"ל דהאיסור הוא מה שהוא מוציא היניקה משדה הקדש שהיא הקדש גמור קודם יציאתה מהקרקע ואדרבה מה שהיא מתחללת מקדש לחול זה הוא עצם האיסור וכדברי מה"מ דזורע בשדה הקדש פטור משום דאין מעילה במחובר ומשמע דמעילה ליכא אבל איסורא איכא וכמוש"כ בגיטין ובסנהדרין ועוד בכמה דוכתי טובא דבקרקע נמי איכא איסורא והריטב"א בקידושין נ"ד ס"ל דהוה איסור דאורייתא. והנה כד נעיין שפיר בלשון הרמב"ם וגם במה שהוסיף עליו בס' מח"מ הנז' נמצא שכל דבריהם תמוהין מתחילתן ועד סופן, דבלשון הר"ם לכאורה יש לתמוה במה דהשמיענו דאין מעילה במחובר כיצד החורש שדה הקדש או הזורע בה פטור. מאי שייטי' דהנאה איכא בחרישה וזריעה שיהא שייך בה דין מעילה ובלאו טעמא. דאין מעילה במחובר כמו בעציץ שאינו נקוב למה ימעול וממ"נ הך פטורה אמאי קאי אם על הנאת הפירות הרי זה מועל בתלוש אם על הקרקע (בלאו הנאת הפירות) אין כאן הנאה ולא כלום, ועיין במר"מ שם בפ"ב הט"ז, דבגוזז בהמת הקדש אינו עובר מה"ת בשאינו נהנה, אמנם כבואי אל העיון בה"מ ראיתי שכבר הרגיש במה שרקדקנו בלשון הר"ם ולכך ירד להציל ולהוכיח מזה דהגידולין חולין דאל"כ אין כאן הנאה כלל, אבל גם בזה עדיין לא נתיישב לי כל הצורך מה דמשמע מתוך דברי הר"ם הנז' דנקט טעם לפטורו ממעילה משום דאין מעילה במחובר ודומיא דהכא בעציץ שאינו נקוב הי' מועל בזריעה לחוד משום דעומד לאכול מפרי' ולשבוע מטובה הוא צריך ואכתי למה ימעול בשביל הנאת הגידולין הא קי"ל דבעינן פגם והנאה בדבר אחד וכמו שפסק הר"ם (בפ"ו מה"מ ה"א) ועוד לפי גרסתנו בגמרא דמעילה י"ח ופגימתו והנאתו באחד ופירש"י למעוטי פוגם האידנא פרוטה טז ונהנה