Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
119scan
of 139

הר צבי ס

עומד ליפנות א"כ בטל לקרקע עולם ושוב לא הוי כגגין ועליות. וחדרא קושיתו לדוכתי' דהוי"ל לאסור לעמוד סמוך לכותל המערבי, אך אי משום הא יש לחוק קצת דברי הרידב"ז ז"ל ולמינקט מיהא פלגא בידן ונאמר דאה"נ דלא חשיב עפר ׳העתיד ליפנות ומ"מ הוי כגגין ועליות דלא נתקדשו דעכ"פ כיון דלא נתקדש עד רום רקיע שוב אין חילוק בין גג הבית או שמלאוהו עפר ולא נאמר דביטול העפר גורם שתחזור הקדושה לאותו גובה שע"ג העפר. אבל גם על דרך זה הרי עומד כנגדנו תרוץ השני של הראב"ד ות' הרדב"ז הנז' דלפי דבריהם גגין ועליות המתחדשים. עכשיו שלא היו בזמן הבית אין מופקעין מקדושתן. והנה לכאורה יש להוכיח דהתוס' חולקין על סברא זו מהא דחקשו במכות (יב' ע"א) על ההיא דאילן שהי' עומד בחוץ ונוטה לפנים דכיון דגגין ועליות לא נתקדשו וא"כ אין אוכלין מע"ש על האילן ולסברת הראב"ד והרדב"ז הנז' אין מקום לקושיתם דהא גגין ועליות עצמן שנבנו אחר שכבר נתקדש המקום לא נפקע קדושתן וא"כ האי אילן נמי שנטעו לאחר שכבר נתקדשה ירושלם שוב אינו חוצץ בפני הקדושה אך באמת אין זה קושי' דהתוס' לשיטתם וכמו שהביא הראב"ד עצמו בשם התוס' דהם לא נחתו לחילוק זה אלא בכל ענין גגין ועליות לא נתקדשו אף שנעשו אח"כ.

ולאחר העיון נראה עוד דגם התוס' כהראב"ד ס"ל דמה שתרצו בתירוץ השני "א"נ אויר ירושלם כירושלם" קשה להולמו, ויעוין מה שביארו בזה מהרש"א ומהר"ם, והנה על דברי מהרש"א כבר תמה עליו המל"מ (בפי"א מה' שגגות) שהרי בגמרא פסחים שם מבואר דגם בירושלם אמרינן גגין ועליות לא נתקדשו. וגם דברי מהר"ם אינם מובנים מה בין אילן לגגין ועליות, ועוד לשון התום אינו מוכיח שנתכוונו לחילוקו של מהר"ם, ולכן נראה לי דתירוצי התוס' כאן במכות הולכים בסגנון אחר כדברי הראב"ד שם בתמיד, ותירוץ הראשון של התוס' אתיא כתירוץ הראשון של הראב"ד דלעולם גגין ועליות לא נתקדשו אף אם נבנו אח"כ לאחר שכבר נתקדש המקום, ותירוץ השני של התוס' היינו תירוץ השני של הראב"ד, ולהסביר דבריהם אקדים, הקדמה קטנה דלכאורה נראה דלתירוץ הראשון של הראב"ד וכן לתירוץ הראשון של התוס' עכצ"ל דקדושת האויר של העזרה וכן מהעיר, ע"כ אינו קדוש מצד עצמו, ואף דאויר עזרה כעזרה (שבועות י"ז ע"א) וכן אויר ירושלם כירושלם כגון אם אין בענפים רחב ד' ואינו מקום חשוב בפ"ע מ"מ עיקר הקדושה הוא הקרקע וקדושה בוקעת ועולה עד לרקיע כל כמה דליכא דבר החוצץ אבל אם יש הפסק מחיצה בינו לבין הקרקע מפסקת וחוצצת בקדושת האויר העולה מלמטה למעלה, משא"כ לתירוץ השני של הראב"ד דלחלק יצא בין גגין שנבנו קידם שחל הקדושה לאח"כ והיינו ע"כ דלתירוץ זה ס"ל דקדושת האויר הוא מצד עצמו דכשם שקדשו הרצפה כן נתקדש האויר בפ"ע (וכמו שהבאתי לעיל בשם טה"ק דדוד קדש הרצפה ושלמה קדש גם האויר) ושוב אין שום הפסק מועיל בפני