הר צבי
בפני הקדושה והיינו דקאמרי התוס' בתירוצם השני א"נ אויר ירושלם כירושלם כלומר דהאויר מצד עצמו נתקדש ולכן גגין ועליות שנבנו לאח"כ שכבר חלה הקדושה גם על האויר שוב אינם מפסיקין ובזה לשון התוס' מבואר יפה בס"ד.
ומה שהגאב"ד מסלוצק ז"ל מביא סיוע לדבריו מת' רדב"ז דכותל מערבי זה הוא כותל העזרה, הנה כנראה משמע שנתכוין לת' רדב"ז (ח"ר סי' תרצ"א) והן אמנם דפשטות דברי' נוטים כן, שכתב שם "ואם העליות הם בצד צפון צריך לשער מכותל מערבי לצד מזרח באורך קפ"ז אמות כל העליות הבנויות באורך זה הם בנויות על אורך העזרה ממזרח למערב וכו' עכ"ל, ולכאורה משמע להדיא דכותל מערבי זה שאנו רואים הוא כותל העזרה, וכדמבואר (זבחים נ"ו ע"א) דאורך העזרה הוא קפ"ז אמות, וכ"מ קצת מדברי' בת' סי' תרמ"ח שכ' "לפי שכותלי ביהמ"ק מכוון כנגד עולם העליון וכותל מערבי מכוון כנגד השכינה ולכן לא חרב עד היום הזה", ע"כ. ומזה ג"כ משמע דהוי כותל ביהמ"ק ולא רק מהר הבית.
אולם הרי מקובל אצלינו משנות דור שעומדים שם בתפלה, ואם היה כותל העזרה הרי גם מחוץ להכותל אסור לעמוד וליכנס להר הבית כל טמא בטומאה היוצאת מגופו כגון זב ובע"ק נדה ויולדת כל אלה אסורים ליכנס למחנה לוי' מה"ת, וצריכין אנו ע"כ לפרש דברי הרדב"ז באופן שלא יסתור מנהגן של ישראל, וע"כ הא דכתב לשער מכותל מערבי לצד מזרח קפ"ז אמות שזה הוא רק שטח העזרה לבד, י"ל דאינו מכוון על כותל מערבי זה שאנו רואים עכשיו אלא כונתו לדברי' הקודמים שבתחלה ישער י"א אמה ויותר מהאבן שתי' שבמקום זה הי' כותל מערבי של העזרה, ולאחר שישער איה מקום כותל מערבי של העזרה ישער שוב ממקום הכותל המשוער קפ"ז אמות, וכשנסתכל בדברי' נראה כי אדרבה דברי הרדב"ז בעצמן מוכיחין כן שכ' "מי שעולה בעליות אשר לרוח מערב וכו' צריך לשער שיהי' בינו לבין הכיפה יותר מאחד עשר אמה שכך הי' בין כותל מערבי של העזרה לכותל ההיכל" ע"כ, ואם נפרש תעת הרדב"ז שכותל מערבי הוא כותל העזרה מה לנו לשער שיעור של י"א אמה מהכיפה, הא מסיימי מחיצתא וכל שהוא לפנים מן הכותל הרי הוא נכנס לעזרה ומתחייב בנפשו, א"ו גם הרדב"ז ס"ל דכותל מערבי דנן הוא נבול כותל מערבי של הר הבית דלא כהרידב"ז ז"ל.
והנה בענין בירור מקום המזבח ע"י מדידה יש לעיין איך יכנס בטומאה הא בכניסתו קא עבר באיסור כרת מיד ולומר דטומאת הותרה בצבור הא זה אינו אלא על עצם ההקרבה אבל לא על המדידה והבנין, דהרי בנין המקדש אינו דוחה שבת ויו"ט, וה"ה לטומאת דרמיין להדדי כדאמרינן (פסחים ע"ז ע"ב) ומצאתי בת' מהרי"א הלוי שנשאל ע"ז כיצד יבנה המזבח בטומאה, והוא השיב ע"ז דבגמרא יבמות לא אמרו אלא בנין המקדש דלא דחי שבת אבל בנין המזבח לא שמענו, והרי הא דלא יליף ממילה פסח ותמיד דעדולת"ת שיש בו כרת הוא משום פירכא שכן ישנן לפני הדבור והא דתמיד הי' לפני הדבור יליפינן