הר צבי
הר הבית לאו מחילה היא, ודברי רש"י מדויקים מאד, ולכאורה י"ל בזה קושית תוס' (מכות י"ב ע"א) גבי אילן העומד בחוץ ונוטה לפנים דהקשו הא גגין ועליות לא נתקדשו דלפי הנ"ל י"ל דמשכח"ל דענפי האילן היו שוים לקרקעית העיר במקום גובהה של עיר. (אך יש לעיין קצת דא"כ מאי פריך מההיא דכזיתא פסחא והלילא פקע איגרא הא באמת בגגין נמי משכח"ל דנתקדשו אם המה משתוים לקרקעית גובהה של עיר, אך לזה י"ל דידוע הי' להם דעל כל הגגין נאמר, ואין להאריך בזה), אמנם לפימש"כ המה"ם בפ"ב מה' מעש"ש י"ל דהרמב"ם לא ס"ל סברת רש"י דלעולם מתקדש בשטח שוה למקום היותר גבוה.
ומה שהקשה על התוס' (פסחים ס"ז) דתמהו מההיא דזבחים דבי קדיש דור רצפה עד ארעית תהומא קדיש, הלא הקושיא מעיקרא ליתא כי לא אריי על מחילות העזרה, ע"כ. הנה כבר נתבאר דבאמת ר"י גם על העזרה אמר ובפ' כיצד צולין מחדש דלא אר"י אלא בפתוחות להר הבית, ושפיר הוצרכו התוס' לתירוצם דנ"מ אי פתוחות לעזרה, או לא.
ובעיקר חידושו של הרידב"ז ז"ל דהאי עפר שלפני כותל מערבי הוי כגגין ועליות דלא נתקדשו יש לדון בה טובא, מלבד דאין הכרח לדבריו דזה הוי כעפר שעתיד לפנותו ואינו בטל דאדרבה עד שיערה עלינו רוח ממרום הרי הוא תחת רשותם, ועיין עירובין (נ"ה ע"ב) "כיון דכתיב בהו על פי ה' יחנו וע"פ ה' יסעו כמאן דקביע להו דמי" ועוד אמרינן (גיטין מ"ז ע"א) אע"פ שאין קנין לעכו"ם אבל לחפור בה שיחין ומערות יש לו קנין, הרי דקדושת הארץ לחוד וקנין מטון לחוד, והנה גם מלבד זה דברי' נסתרים מחמת דברי הראב"ד במס' (תמיד ל' ע"ב) שמביא שם קושית התוס' על הך מתני' (סוטה מ"א ע"ב) במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ ויושב עלי', ופריך התם והאמר מר אין ישיבה בעזרה וכו' והקשו התוס' דהול"ל דכשהי' יושב על הבימה הי' עשוי' כמו גג גבוה ואמר רב דגגין לא נתקדשו וכו' ותירץ בשם ר"י דכיון שלא הי' דבר קבוע בעזרה שהרי לפי שעה הי' וכו' לפי"ז לא היה חלוקה משאר קדושת העזרה, ול"נ דבלא"ה לא קשה שאפילו את"ל שהוא בנין קבוע אעפ"כ גג הבימה הוא קדוש כשאר קדושת העזרה שהרי אפילו למ"ד דעליות וגגין לא נתקדשו היינו אותן שהיו באותה שעה שנתקדשה העזרה אבל מכאן ואילך כל מה שיעשה באויר העזרה שום דבר הכל קדוש דלאו כל כמיני' ע"י בנינו להפקיע קדושת העזרה, וכו' עכת"ד, וכ"כ בת' הרדב"ז סי' תרצ"א וז"ל "דע דלא אמרינן דלא נתקדשו אלא העליות והגגות אשר היו בנויות בזמן שהי' קיים אבל הגגין והעליות הבנויות עתה סביב למקדש שמא בתוך אויר העזרה הם בנויות, ע"כ, הרי בתירוצו הראשון של הראב"ד מבואר דאיפכא מסתברא דאת"ל דלא חשיב קביעות והוא עומד ליפנות דכל שעה שוב אינו בכלל גגין ועליות ואינו הלוק משאר קדושת העזרה, ונמצא דממ"נ קדושת העזרה במקומה עומדת אין חשיב כעפר העומד ליפנות (כסברת הראב"ד) ואם אינו עומד