הר צבי נו
כאבנט כה"ג מד' מינים, ותכלת היינו צבוע בדם חלזון וכו' ע"כ, וע"ז חשיב לי' הג' מהרצ"ק ז"ל הא במנחות מב' כ' תוס' דיליף תכלת בציצית מב"כ, אף אנו נאמר ניליף ב"כ מציצית וקי"ל דתכלת אינו מעכב את הלבן ועוד בכל דוכתי בעי עיכובא מנ"ל והכא ליכא עיכובא עכ"ל, והנח מצאתי בספר ראשית בכורים מביא שם דברי החת"ס והגאון יעב"ץ ז"ל דקרבן פסח הי' אפשר להקריב בזה"ז וכ"כ הג' מהר"צ חיות, וכ' ע"ז הג' ר"ב מווילנא ז"ל "ובמחכ"ת אולי שכחו כולם כי גם מימות הגאונים אין לנו תכלת שהוא דם חלזון וכמו"ש ברי"ף ה' ציצית סי' רע"ג. ובהתוספתא דמנחות פ"ו תניא תכלת וארגמן ותולעת שני ושש מעכבין זא"ז, ושם בפ"ט תניא תכלת שלא מן החלזון פסולה, וכו', ומשמע דרק בתכלת בבגדי כהונה קא עסיק התם דומיא דתולעת שני ואינך, וא"כ גם בגדי כהונה בעי חלזון דוקא ודלא כהגאון בעל תפארת ישראל בס' מועד שהשיג על המל"מ דמשמע ליה מד' הרמב"ם דלב"כ א"צ חלזון ועפ"ז העלה דגם לציצית א"צ חלזון כדמוכח (מנחות מ"ב) דגמרינן להו מהדדי לענין טעימה מכליל תכלת, ובמחכ"ת נעלם ממנו התוספתא הנ"ל דבהדיא אמר דתכלת שלא מן החלזון פסולה, עכ"ל, וכן הגר"ד מקארלין הוכיח מתוספתא הנז' דתכלת מעכב, ובהיות כי חייבים אנחנו למשכוני נפשין על רבותינו החת"ס והג' יעב"ץ וגם רע"א דשתק להו ושאר הגאונים הנז' הי' נראה דיש לדון בראי' זו, לפי"מ דמבואר בההיא דמנחות דבציצית פליגי רבי ורבנן ולרבי גם בציצית תכלת מעכב את הלבן ולדידי' פשיטא דגם בבגדי כהונה תכלת מעכב כיון דיליף זמ"ז ומתני' דתנן התכלת אינו מעכב את הלבן מוקמינן בגמרא גם כרבי דבאמת תכלת מעכב והא דתנן אינו מעכב היינו לענין להקדים, ולפי"ז י"ל דתוספתא הנז' נמי כרבי אתיא ולהכי שפיר תניא דתכלת מעכב בבגדי כהונה, והא דאמר שם בסיפא דתוספתא דבציצית אין התכלת מעכב היינו נמי כרבי ולהקדים דלא עדיפא ממתני' דמוקמינן להקדים, ונאמר בהך תוספתא תנא סיפא לגלויי רישא ולפרש דמאי דתנא אין התכלת מעכב היינו למצות הקדמה, וכדאשכחן טובא בסוגית הש"ס כה"ג (עיין חולין צ"ח ע"א) וכעי"ז מצאתי מתרצים על רמב"ן (בסה"מ סוף שרש ט') שהקשה על הרמב"ם דחשיב לבן ותכלת למצות עשה אחת ומ"ש מתפילין דחשיב להו בתרתי. והנה בת' ריב"ש סי' קל"ז מביא מקור לדברי הרמב"ם וכתב דמבואר כן במכילתא דהוי מצוה אחת ובספר מגדל עוז מביא כן בשם ספרי, וא"כ קשה על רמב"ן איך יחלוק על דבר המפורש בברייתא כהרמב"ם ומתרצים כנ"ל די"ל דהך מכילתא כרבי אתיא דתכלת ולבן מעכבים זא"ז ולכן שפיר נחשב למצוה אחת אבל לדידן דאין התכלת מעכב ס"ל להרמב"ן דהו"ל תרי מצות, ואולי י"ל בזה קושית תוס' (מנחות ל"ח ע"ב) ד"ה לרבי שהקשו "דא"כ למסקנא לא נצטרך לתירוץ רב יהודה ולא מסתבר הכי", ע"כ, דלפי הנ"ל י"ל דכונת הגמרא דהך ברייתא דמצוה להקדים דהיא סיפא דתוספתא הנז' פרושי קא מפרש להרישא, וע"כ כרבי אתיא מדתנא ברישא רתכלת מעכב בב"כ וממילא דע"כ איצטריך לן בהך