Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
110scan
of 139

הר צבי

איסור כלאים נישנית, אך לכאורה י"ל, דאי משום הא לא אריא ואקדים לזה קושית השאג"א על הרמב"ם, בסוף ה' כלאים דס"ל בלובש האבנט שלא בשעת עבודה לוקה משום כלאים, א"כ איך קי"ל דמביא חטאת העוף על הספק כמו דאינה נאכלת משום דשמא חולין היא והוי נבילה כ"כ קשה איך לובש האבנט ודילמא חולין היא ולאו עבודה היא כלל, והנה רבים מהאחרונים מתרצים דכיון דהוא אינו מכוין ללבישת כלאים רק כדי לעבוד עבודה הרי קי"ל כר"ש דדשא"מ מותר, אך לפי"ז קשה א"כ איך אמרינן (ערכין ג) כהנים איצטריך לי' דאשתרי כלאים לגבייהו ותפ"ל דהוי דשא"מ וליכא גבייהו איסור כלאים כלל, אמנם מלבד מש"כ בס' ביה"ל די"ל דההיא דערכין כר' יהודה אתיא אבל לר"ש אה"נ דלא אשתרי לגבייהו כלאים, זולת זה נראה לומר דכיון דהכתוב קריי' לבישה לענין מצות לבישה ב"כ א"כ הרי רחמנא אחשבי' ללבישה מעליא, ומגו דהוי לבישה לענין מצות בגדי כהונה הוי נמי לבישה לענין כלאים, וכמו דאמרינן (זבחים ס"ט ע"א) דכיון דחשיב שחיטה לחייב משום שחוטי חוץ הוי נמי שחיטה לטהר מידי נבילה, וכענין שאמרו גבי פיגול (זבחים ל"א ע"א) חישב שיאכלוהו כלבים או חישב שתאכלהו אש דמדקרי' רחמנא אכילה שוב הוי מחשבת אכילה להתחייב עלייהו גם משום פיגול וכדאמרינן (סוכה ז' ע"א) מיגו דהוי דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת, וכהגה' מרדכי פ"ק דחולין מתרין קושית ר"ת על רבינו אליהו דמצריך לקשור תפילין בכל יום דגבי תפילין רחמנא קריי' קשר ומיגו דהוי קשר לענין תפילין הוי נמי קשר לענין שבת ומעתה מיושב כל הנ"ל דשפיר אמרינן בההיא דערכין דכהנים אשתרי כלאים לגבייהו דרחמנא אחשבי' ללבישת ב"כ ורק מטעם עדול"ת אשתרי כלאים לגבייהו, ומיושב נמי הא דשרינן לי' ללבוש מטעם ספק וכמו בנ"ד אם יקריב מטעם ממ"נ דלהרמב"ם הוי אשתרי כלאים במקום עבודה ואי להראב"ד דלא הוי עידן עבודה. א"כ לא אחשבי' רחמנא ללבישה זו ושוב מותר מטעם דשא"מ כן אמרתי לפום ריהטא אבל ראיתי שבס' ביה"ל שדא בה נרגא בעיקר הך היתרא דדשא"מ לפימש"כ תוס' (שבת כ"ט ע"ב) דהא דשרינן דשא"מ גבי כלאים בההיא דמוכרי כסות "איירי בענין דלא הוי פס"ר כגון שהוא לובש מלבושים אחרים להגין עלי' מפני החמה ומפני הצינא" עכ"ל. ולפי"ז בעת עבודה דא"א לו ללבוש בגדים אחרים שוב הוי פס"ר דמודה ר"ש דאסור ונמצא דלית כאן היתר משום דשא"מ הן אמנם דהר"ן חולין ריש פ' גיה"נ חולק על תוס' הנז' דמהא דמוכרי כסות מוכרין כדרכן מוכיח מזה דבאיסורי הנאה אמרינן דשא"מ מותר אפילו בפס"ר הרי להדיא דגם בפס"ר מתיר מטעם דשא"מ, מ"מ צריכין אנו לחוש לדברי התוס' דאוסרין פס"ר גם בכלאים.

ז.

רבינו עקיבא איגר ז"ל הקשה על אפשריות העבודה בזה"ז "יש לדון בב"כ דנכונים דברי המל"מ (בפ"ח מה' כלי המקדש) דאבנט כהן הדיוט כאבנט