Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
63scan
of 88

לג מאמר העבודה

ההיא ולא יקרב שם איש זר שאינו מאומנם וזה ב' שבועות באו לכאן ב' צירים נאמנים משם, ושלחו לי דורן קהלא קדישא דבירושלים ציור נפלא מכל הר הבית והנבנה עליו ובתוכו גם-הכיפה הנ"ל והוא ענין פלא לראותו, ואף אם היה לנו רשות מלבד מה שכתב חותני נרו' יאיר לנכון בענין בגדי כהונה בתכלת וארגמן גם יהיה רק תועלת לפסחים כי קרבנות יחיד אין באין בטומאה וקרבנות צבור צריך להיות משקלי ישראל וכאשר התעורר בזה בתשובת יעב"ץ סימן פ"ט.

ידידו דש"ת בלו"נ הק' עקיבא בהרב מו"ה משה גינזל.

ז) תשובתי האחרונה אל רבינו אחרי המכתב מפ"ב הנזכר לעיל מה שכ' חתנו הגאון נ"י שאף אם יהיה רשות אין תועלת רק לפסחים ולא לשארי קרבנות צבור דצריך להיות משקלי כל ישראל, לא אבין את זאת, דלדעתי יכולין להקריב כל קרבנות צבור תמידין ומוספין כהלכתן משקלי מיעוט ישראל אשר שמה ואשר ישלחו לשם מפני שזוכין לאדם שלא בפניו וב"ד דשם עם המיעוט מישראל יכולין להיות שלוחים של ישראל שלא מידיעתם וראיה לדבר שהרי בימי עזרא היה רק מעט מן השני שבטים ומחצה שהרי להדיא אמרינן (בערכין לב ע"ב) השתא משגלה שבט ראובן וגד וחצי מנשה בטלו היובלות, עזרא ד"כ בין כל הקהל כאחד ד' רבוא אלפים ושש מאות הוי מני ? הרי שבימי עזרא היו רק מ"ב אלף ולא מנת יובלות ואפילו הכי הקריב כל קרבנות צבור ועל כן צריך לומר משום שהיו המיעוט שלוחים של כל ישראל, וכן בזמן הזה מלבד אותם החונים שם אף גם רבים מאוד הדרים בגולה ישלחו בשמחה שקליהם כדי לזכות במצות עבודה, והשאר ניחא להו בזכות אחיהם על כל פנים מוכח דסגי בשקלי מעוט ישראל, ובענין תכלת וארגמן כבר דנתי לפני רבינו אם שאינו צריך כלל, או שאפילו צריך אינו מעכב ותו לא מידי. עד כאן תוכן דברי אליו ולא זכיתי עוד לתשובתו על זה, כי חפץ ה' החלי אותו ונפל למשכבו עד שעלה למרום לצרור החיים כי לקח אותו מעמנו בעונותינו הרבים :

והן רבינו זצוק"ל העתיק לי רק תוכן תשובת חתנו הגאון החסיד מפ"ב ועתה זכינו לספרו הקדוש חתם סופר ושמה כתוב תשובתו אל חותנו רבינו זצ"ל והיא היא אשר השיב לו על פי דברי חילופי המכתבים אשר היו בינותינו עיין בספר הנ"ל סימן רל"ו שהשיב לחמו הגאון רבינו זצ"ל כדברים הנזכרים שיש היתר להקריב ואין חשש מיחוסי כהונה ובגדי כהונה ושגם רבינו חיים מפריז רצה להקריב אך דעתו הוא להתיר רק פסחים ולא שאר קרבן צבור משום השקלים כנזכר לעיל וכבר כתבתי לעיל ראיה ברורה שגם מבלעדי שקלי כל ישראל יכולים להקריב כל קרבנות צבור ועוד ראית ברורה יבואר בסמוך.

ח) עוד ראיה ברורה כתבתי אל הגאון הגדול מוה' הירש חיות שהיה אבדק"ק קאליש יע"א וזאלקאווי, בראותי את ספרו תשובת מהר"ץ סימן ע"ו פ"ב שכתב שם גם כן היתר להקריב אך שאין ראיה רק קרבן פסח ולא שארי קרבנו' מפני שבאים מהשקלים והשקלים אין נוהגין רק בפני הבית וכתבתי לו שנראה לי