Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
64scan
of 88

מאמר קדישין

לי ראיה ברורה שאינו כן חדא שהרי סוגיא ערוכה בראש השנה דף ז' דקרבנות צבור כשרין מן היחיד ובלבד שימסרם לצבור, וכן פסק הרמב"ם פרק ח' מכלי מקדש והמ"ל שם ופרק ד' משקלים מביא עוד כמה סוגיות שמורין כן והך דב"מ קי"ח בשומר, כתבו תוספות בד"ה דשומר שאני, וכתב המ"ל שלא הבין דעתם מה חילוק מזה, ולי נראה דהיחיד צריך למסרם לגזבר שיזכה בו עבור הצבור דכל זכוי צריך על ידי אחר כדאיתא באשרי פרק הגוזל קמא הלכה י"ח דאין אדם מזכה שלו לאחר אם לא יזכה וזכין לאדם שלא בפניו, וכשומר שקנה בהבטה ואחר כך קוצרין הצבור מן השדה אם כן לא בא מידו ליד צבור ולא שייך קנין דהקרקע אינו של שומר והזרעים לא באו ליד שומר שימסרם הוא ליד גזבר לזכות בשביל הצבור וזה נכון בפשט התוספות (ואם אולי לא כיונו לזה הדבר נכון בעצמו) והך ביומא (דף לה) בכהן שעשתה לו אמו כתונת נראה לי דהאם עשתה זאת לכבוד בנה ובודאי מקפדת שלא יעבוד בו כהן אחר שאין זה תפארת לבנה לפיכך עובד רק עבודת יחיד, אבל כשהיחיד נותנה לכל הכהנים בזיכוי גמור מותר והיינו פסק הרמב"ם דקרבנות צבור כשרין מן היחיד ועוד אפילו יהיה הדין דאסור לכתחלה מכל מקום בדיעבד ודאי אינו מעכב וכמו שפסק רמב"ם שאם אין שקלים חדשים מביאין לכתחלה מן הישנים אף על גב דכתיב חודש בחדשו, וכמו דאיתא להדיא בש"ס ראש השנה שם וכן הוא שם ביחיד שהתנדב משלו וזה ברור, מלבד מה שכתבנו לעיל דמיעוט הם שלוחים של כל ישראל ואין בזה פקפוק ותימא על הגאונים הנ"ל שנחלצו בזה בדבר פשוט בש"ס וברמב"ם.

ט) עוד המתקתי סוד בזה (על פי כתב איגרות) עם הרב הגאון החכם השלם וי"א מוה' נתן אדלער ני' אבדק"ק לאנדאן - ובתוך פלפולו אשר פלפל בחכמה הציב לי יד מן דברי רש"י בסוכה מ"א עמוד א' ותוספות שבועות טו, ע"ב דבור המתחיל אין בנין משמע שמזבח וכל מה ששייך למקדש, השם יתברך יכוננהו משמים מאש של מעלה, ועל שאלת חכם הנ"ל העתקתי לו מ"ש בע"ה בחי' על ר"ת, וז"ל: זה שנים רבות קשה לי על סוגיות הש"ס (ראש השנה ל' וסוכה לא) מתניתין שיהא יום הנף כולו אסור מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד כו' ופריך דאיבני אימת כו' אלא דאיבני בחמיסר כו' ל"צ בלילה, והקשה רש"י הא אין בנין בית המקדש בלילה ולא ביום טוב; ותי' בנין העתיד יבוא משמים בנוי ומשוכלל, וכן כתב התוספות, ותימא לי איך על עת כזאת נחוש שלא ידעו הדין, הלא כשיבוא מקדש איש משמים כבר יהיה מלאה הארץ דיעה כמים לים מכסים, ומי יבוא לידי טעות וכעין זה מצינו ביומא ה' כיצד מלבישן לעתיד ופריך לעתיד כשיבוא אהרן ובניו ומשה עמהן הלא ידעו אלא למסבר קראי עיין שם אלמא דעל עת כזו אין לנו לשאול שום ספק, ואיך נגזור עתה גזרה בשביל דור גדול כזה אשר כבר נהיה מובדלים מן הטועים? עוד תימא לי איך החליטו רש"י ותוספות כי אין בנין העתיד רק משמים הא להדיא איתא בירושלמי המובא בתוספות יום טוב פרק ה' דמעשר (שהבאנו לעיל) שבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד ושאז עדיין יהא לאויבים קצת ממשלה עלינו, אם כן יהיה תחלה בידי אדם, ודברי ירושלמי מוכרח ממתני' דקאמר זאת אומרת שאם יהיה ימות המשיח האמיתי עם בנין מזבח בשוה אם כן ודאי יהיה בית דין גדול