[illegible] מאמר קדישין
מחצה, איך מברכין על נשיאת כפים הא יש ספק דעוברין על לא תשא שהוא להרמב"ם מן התורה ורמב"ם עצמו כתב סוף הלכות תרומות וזה לשונו: וקבלנו וראינו אותן מברכין אפילו בחלת ח"ל עכ"ל, הרי לנו עד נאמן שגם בזמנו ברכו הכהנים על החלה ולא חששו משום לא תשא אלא ודאי כל שיש מצוה אוקמי' להו אדאורייתא דסמכינן ארובא וחזקה (ומה שכתב רבינו בשם רש"ל שקרוב הדבר שרובו נתבלבל אם לא כולו, פלא בעיני שבהעתק הראשון הביא רבינו לשון רש"ל וז"ל ואם לא הרוב הוא קרוב למחצה שנתבלבל עכ"ל, הרי דלא הרוב ולא המחצה קאמר רק קרוב למחצה, וגם זה כבר הבאתי ראיות שאינו כן לאחר שנתלבנו בב"ד של כהנים כנ"ל).
ומ"ש רבינו דלפי פירושי ברמב"ם דא"צ תכלת אם כן התוספות הביא המ"ל משבת ד' חולקין על הרמב"ם ואנן כמאן, נפסוק לענ"ד לפי דרכינו אין כוונת המ"ל שהתוספות חולקין על רמב"ם רק על הרלב"ג שהרי מקרא מלא הוא כמו שכתב המ"ל ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני, רק דאפילו הכי כתב המ"ל הוכי תימא שיש לומר רק לענין כלאים שוין אבל לענין תכלת ורוקם וארגמן אינן שוין על כן כתב רמב"ם דשל כהן גדול רוקם היא משמע דהדיוט אינו רוקם רק שדומה במעשיו להדיוט, וכיון דדומה במעשיו רק דחסר הריקום שהוא רק על ידי חלופי הגוונין תכלת וארגמן ושני, אם כן ודאי מה שאין גורם הריקום שוה כהן גדול להדיוט אם כן כשם דשל כהן גדול שלשה חלקים צמר ואחד של פשתן כן דהדיוט דדומה לו במעשה אריגה רק הצבעונין אינן דומין והוא מדויק מאוד בלשון רמב"ם אם כן אין ראיה כלל מתוספות נגד רמב"ם דלכולי עלמא שלשה חלקים צמר. ואחד פשתן, והמ"ל מביא רק מתוספ' נגד הרלב"ג דמשמע לו ממנו דצמר ופשתן שוין וזה אינו דחלקי צמר כמו ג' מינין, תדע דלמה לא הביא המ"ל גם מרש"י במקומו שכתב ד"ה והמייניהון של כלאים דכתיב תכלת וארגמן ותולעת ותכלת עמרא כו', הרי דרש"י גם כן סבירא ליה דבעינן שלשה מינין בהדיוט, רק דס"ל כיון דעיקר קרא בכהן גדול הוא דכתיב א"כ יש לומר נהי דשוין הן עם דהדיוט היינו לענין זה שהוא כלאים צמר ופשתן אבל לא לענין שיעור שלשה מינין של צמר, אבל מתוספות שכתב דרוב צמר שפיר דייק ויצא מזה דתוספות ורמב"ם שוין לדינא שהרי עיקר הוכחתי לפי דרכי מתוס' (יומא ו') כדכתיבנא במכתבי הקודם. אחר כל הדברים בפלפולין האלו לא הוסיף עוד רבינו להשיב עלי, רק השיב לי שיכתוב הדברים אל החתן הגאון החסיד מו"ה משה סופר זצ"ל שהיה אבדק"ק פרעסבורג.
אחרי זמן מה כתב אלי רבינו הגדול מוהר"ר רבי עקיבא איגר זצוק"ל מן י"ב אייר צ"ז בבואי לביתי מפ"פ וזה לשונו הטהור ברוך מתי' לשלום לכבוד רב חביבי כנפשו הרב וכו' מוה' הירש נ"י אודיע שאתמול השגתי תשובה מכבוד חתני הגנ"י, וכתב בזה הלשון מה שכתב מו"ח לבקש משרי ירושלים ליתן רשות להקריב הוא קפדן גדול על אתר דא לבל יקרב שם מי שאינו מאומת ישמעאלים כי שם נבנה בית עבודה שלהם ואומרים שאבן שתיה באמצע הכיפה ההיא