מאמר קדישין לב
הגיעני, ומחמת טרדות וחלישות כחי בעו"ה לא נתנני הזמן לשום עיוני כל-כך בדבריו היקרים אך שלא ידומה לכבודו שאיני חש להשיב חס ושלום אשיב בקצרה על פרט אחד שכתב ידידי נ"י דהמ"ל לא-בא לחלוק על רמב"ם אלא דהערה דרך קושיא לענ"ד בהיפוך דתחלת דברי המ"ל אמאי לא ביאר הרמב"ם משמע דזהו בודאי דגם רמב"ם ס"ל כן דהוא מד' מינים, והקושיא דה"ל לבאר כן בהדיא ועלה כ' וכ"ת דס"ל דדין זה וכו' היינו דעתה בא לתרץ דס"ל לרמב"ם דזהו רק באבנט דכ"ג ודחה זה והוסיף להקשות דלו יהא דנימא כהוכ"ת דעדיין-יקשה על רמב"ם אמאי לא ביאר כן באבנטו דכהן גדול ועל כל פנים מהשגות רמב"ם זה בכהן הדיוט אין ראיה דסבירא ליה דאינו מד' מינים דהא בכהן גדול ודאי הוא מד' מינים ועם כל זה לא ביאר כן וראיתי בספר מרכבת המשנה שזכיתי לספריו חלק שני שכתב על קושית המ"ל בכהן הדיוט הנ"ל וז"ל ועי' מ"ל ופשוט דלא הוצרך רבינו לבאר מ"ש בתורה ע"כ לשונו, הרי דמפשט פשיטא ליה דלקושטא דמילתא סבירא ליה לרמב"ם דהוא מד' מינים, גם הא המ"ל שם מביא מתוספות בשבת דסבירא ליה שהוא מד' מינים ואם כן אדרבה אם נידון דרמב"ם סבירא ליה דהוא משני מינים א"כ באנו למחלוקת רבוותא באיכות אבנט ואיך נעשה.
ביתר דבריו בענין יחוס כהונה עדיין לא עיינתי כו' וגם דברי ידידי בנוי' שמחזיקין אותן ליחוסים מחמת הרוב והרי העתקתי דברי רש"ל בבבא קמא פ"ה שכתב אבל זרע כהנים קרוב הדבר שנתבלבלו ואם לא כולו, הרוב נתבלבל, ומה שכתב ידידי ראיה מנשיאת כפים והיינו כמו שכתבתי משום דבהיפוך באם אין ג"כ עברי אעשה והכי נמי בנ"ד מלבד שאינו מהדומה דהתם זה וזה עשה אבל בנ"ד איכא חשש עון מיתה כדין זר העובד גם אף בנשיאת כפים לא נראה לי טעם זה דאינו דומה ביטול עשה בשב ואל תעשה לביטול לעבור על עשה בקום ועשה, גם בנשיאת כפים לא יקראו אותם לעלות ולא עברי אעשה, ולזה עיקר כמו שכתבתי תחלה דלמאי שהוחזקו הוחזקו כו'.
כה דברי ידידו או"ג דש"ת בלו"נ הק' עקיבא בהרב מ' משה גינזל.
ו) תוכן תשובתי אל רבינו הגדול על מכתבו הנ"ל. מה שהשיב רבינו על ראייתי מנשיאת כפים דהתם הוי עשה נגד עשה אבל בנ"ד עון מיתה נפלאתי נהי דרבינו שפיר קאמר על נשיאת כפים הלא הבאתי מן הרמב"ם הלכות א"ב לענין נפשות ומלקות דחמיר יותר מעון מיתה שהרי פיקוח נפש דוחה עון מיתה ואפילו הכי כל שיש עשה לבית דין להעניש כדין תורה סוקלין ומלקין על חזקה זו, ולא מחמת ספק אנו דנין רק משום דאוקמה אדאורייתא, ועוד הא עבודה נמי חמיר מעון מיתה שהרי דוחה שבת וטומאה שהוא עון סקילה וכרת, ומה שהקשה בנשיאת כפים לא יקראו אותם לעלות וליכא עשה הלא הבאתי ראיה מפסחים דף ס"ט דלהביא עצמו אל עשה חמורה ג"כ דוחה הקל אף שעדיין לא חל העשה כדכתיבנא לעיל ה"נ לא שנא.
עוד כתבתי לרבינו אם נאמר שהוא ספק השקול אם נתבלבלו הרוב או מחצה