יח מאמר קדישין
העתק פלפולין בענין זה עם האב"ד גרידיץ.
הנה שלחתי קונטרסי זה אל הגאון האמיתי הצדיק מו"ה אלי' אבד"ק גרידין נ"י, והשיב לי באורך פלפול נחמד, וגם אנכי השבתי לו ובלתי אפשר להעתיק הכל מפני הוצאות הדפוס אפס קציהו אעתיק מה שנוגע לעיקר הדין וזה לשון הגאון נ"י.
מאוד שמחתי במכתב קדשו מעכ"ת נ"י יצא במערכה גדולה לעשות התחלת גאולת ישראל, אשרי לו שזוכה לדיעה כזו ואולי יתכונן על ידו חרדת ד' על עדת ישראל, ויאמרו לכו ונבקשה מאת מלכי האדמה ובהקדמת תפלה לד' כנחמי' וזה יהי' להגלות כל המלכים וכל העמים כי עתה אין שלימות טוב בעולם ולא יהי' כאשר רצה ד' בתחלת הבריאה עכ"ל. ואלו הפלפולין בקיצור : א) במה שכתבתי בתשובתי לרבינו עקיבא אות ה' ליישב קו' התוס' אטו לא ידע ר' יצחק מתני', ונ"ל דסמך על מתני' דשבועות דגרס ב"א מכל אלו כו' וע"ז השיב הגאון מוהר"א הנ"ל דאף מאן דגרס ב"א מכ"א יכול למסבר קדשה לע"ל וכיון שכן קשה על הראב"ד דפסק לא קדשה מה יענה לב' משניות דמייתי בשבועות וע"כ ס"ל כהרר"ח דאף אי לא קדשה הבמות אסורות וא"כ לראב"ד דס"ל כהרר"ח ליכא היתר בזמה"ז ונהי לדינא יש לפסוק כרמ"בם וכרוב פוסקים דקדשה לע"ל וממילא מותר בזמ"הז, מ"מ להראב"ד לא שרי ע"כ מדבריו הארוכים, והשבתי לו , דהא לדעת הרר"ח אכתי לא מיושב קו' א' של תוס' במגילה וכי לא ידע ר"י מתני' ולפי דרכי א"ש דהא קשה איך נאמר לר' נחמן דב"א מכל אלו תנן הא כתיב וכן תעשו דמה יליף הש"ס בשבועות דלדורות צריך כל אלו ונ"ל דס"ל להאי תנא לא קדשה לע"ל ולא מוכח מדקדים עזרא ודחי דכיון דגלי קרא אותם במשיחה גבי כלים ממילא ממעט גם מקום המקדש דלא צריך כל אלו אבל אי הוי ס"ל קדשה לעיל אז לק' מקרא דוכן תעשו די"ל דזה קאי רק עד שלמה , אבל משלמה ואילך לצ' כלל וכן סבר ר' יצחק בסוף כשחזר בו ע"י רומי' מאבא שאול, אבל בס"ד הוכיח שפיר ממתני' כדכתיבנא ועוד כתבתי לו דעיקר שיטת הרר"ח הוכיח לו מקושי' תוס' למה חזר בו ולשיטת רמב"ם בלא"ה לק"מ, דהא הני תנאי מיירי רק מקדושת א"י, אבל בקדושת מזבח י"ל דכ"ע ס"ל קדשה וליכא הנאי, וכיון דליתא לקושי' הרר"ח ממילא נקטי' כפשוטא כדעת רש"י בזבחים קי"ט דבמות מותרות למ"ד לא קדשה, גם התוס' לא הכריעו כלל אי כרש"י או כהרר"ח וכמ"ש גם מעכ"ת הגנ"י דבשבועות מוכח דלא ס"ל כהרר"ח מדאקשו על ר"נ מהני משניות א"כ זה דלא כהרר"ח ומ"ש אם ראב"ד לא יסבור כהרר"ח מה יאמר להני משניות דפריך מהן לר' יצחק , לא קשי' דכמה תנאי ס"ל ל"ק כמוכח בתוס' זבחים ס"א וגם הן דידקנו מוכח מסתם גמרא. ב) עוד כ' הגאון מוה"רא נ"י וז"ל מ"ש מכ"ת שמניעת טומאה ליתא מחמת צבור שפיר כ' והותרו כל ק"ל בלי הבדל ושפיר דחה גם דברי הגאון מס"ב זצ"ל ויש לעורר בענין זה (כי תמיד עדיף אם אנחנו מעוררים ולא נמתין עד שיבוא אחר ויאמר שלא ידענו מזה) אפשר כיון דליכא מבוא להקריב ביוה"כ , שהרי כה"ג ליכא ובגדי כה"ג ליכא ושמיר לאבנים ליכא וגם אין ידיעה להאבנים וכיון דלא אפשר להקריב ביוה"כ אם רשאין להקריב כל השנה איך נקרא תמידין אם אינם תמיד כו' וכ"ז אינו רק הערה שלא יבואו לפקפק ע"כ מלשונו והשבתי שצדקו דבריו בזה שצריכים לצאת ידי המפקפקים אף שהוא בעצמו אינו מחליטו לאמת, אך לענ"ד אין התחלת פקפוק בזה דאטו כשלא הי' להם כבשים בימי ארסתובלוס זמן מה (כנזכר בש"ס) הפסיקו אח"כ להקריב בשנה זו כשהגיעו כבשים? וכן בימי היונים כאשר נלחמו החשמונאים בחנוכה, הכי לא הקריבו מפני שנחדלו ביוה"כ ובזמן מן הזמנים? ח"ו זה אינו פקפוק כלל. ג) בענין חזקת הכהנים , פלפול ארוך, דלרמב"ם אף בלי ריעותא חיישין לענין תרומה דרק רש"י ור"ת ס"ל דרק בריעותא כמו גבי עזרא חיישי' ומ"מ לדינא הסכים עמי הגנ"י והביא סיוע לדרכי אף לשונו, אבל בכ"ז אין לבטל דברי מעכ"ת נ"י דהב"י בסי' ב' באה"ע הקשה מדוע לא הביאו הריף ורא"ש כל המשנה והסוגי' דקידושין ע"ו ויח דכתובות כ"ד כ"ה לא הביאו ותי' דס"ל דכל הסוגי' אזלא לר"ת דמצריך