תוספת השומרים -
ואני ראיתי דברי ס' התרומה כו' ושם כתב הלכך נראה דקדושת מחיצת העיר קיימת לעלם להיות מותר לאכול מע"ש בתוכה אם בנה מזבח, אבל בלא מזבח לא כו' ובכן אין קושיא על ס' התרומה דכונתו ברורה דבזה"ז אפי' בנו מזבח בירושלים והקריבו קרבנות א"א לאכול שם מעשר שני שהופרשו מפני שאנו טמאי מתים, דבשעה שלוקח מע"ש בידו מטמא אותו בידו כו' אמנם יכולין להקריב קרבנות בטומאת מת דדחוי' היא בצבור, ומאי טעמא אמר הר' ברוך לבעל כפתור ופרח שרבינו חננאל מפרש אמר שהוא רוצה לבוא לירושלים בשנת י"ז לאלף הששי להקריב קרבנות בזמן הזה כדאי' בס' כפתור ופרח דף כ"ד ואמר על כן בזה"ז כשבנה מזבח אע"ג דאין חומות לירושלים והקריבו קרבנות בטומאת מת, מותר לאכול מע"ש בלא הוכשר בירושלים, ע"כ לשונו, הרי זה ממש כדרכינו, ואטו נאמר שר"ח מפרש רצה לעבור שבועה אם הי' עולה לירושלים להקריב קרבנות? וכן כתב רבינו הגדול הבית יוסף בספרו כסף משנה פ"ו מהל' בית הבחירה ה"כ, וז"ל שמא בזמן החרבן יותן לנו רשות להקריב עכ"ל. הדבר יצא מפי הצדיק, אולי יתקיים בזמן קרוב שיותן לנו רשות אחרי פעולתנו היותה ארץ נושבת מבני ישראל, מי יודע יבוא יום כאשר יהי' אדירי בני ישראל שמה. יתן הש"י חן האנשים בעיני מושלי עולם להחזיר הישנות ולתת לנו רשיון לבנות מזבח על הר הקודש לעבוד עבודה אשר עליה העולם עומד, ועליה מחללין השבת וכדומה וממנו ניקח להצמיח קרן ישועה לחזות בנועם ד' סלה.
ועתה אם עוד לא בא עת לחננה לבקש תחבולות אשר מזבח ד' בציון נכון, אם עוד רחוק יחול הרשיון מן השולטן לזה, זאת אפוא עצה היעוצה לעת כזאת אשר גדלו והצליחו בעזרת גואל ישראל ית"ש, גדולי נדיבי עם בישראל, רוזנים ופרנסים שרים ונכבדים אשר מימות החורבן לא נמצאו כאלו, אשר יש להם שבט מושלים ע"י שרביט הזהב ברצי כסף כמו בית רחמי מרי ראטהשילד, מונטיפיורו, פולד, אלברט קאהן ודומיהן שרי ארץ מעם בני ישראל ד' עליהם יחי', המה יחלו להקים חברת ארץ נושבת, ועמם יתחברו הרבה עשירי ישראל נכבדי עם נדיבי לב אוהבי ד' ואוהבי קדושת ארצו ושוחרי משכנות יעקב. וזאת פעולתם אשר יפעלון בעים רוחם: א) יזילו הרבה כסף מכיסם, לקנות בא"י הרבה ערים חרבות ושדות וכרמים ופלחי אדמה והי' המדבר ללבנון והרכסים למישור, וארץ שממה מבלי עבר תפרח כחבצלת ותצמיח פרי לתרופה כשדה אשר יברכהו ד' י"ש, יד על יד יקובצו הרים וגבעות כפרים וערים נשמות תחת יד ממשלתם אשר בכסף בני החברה יקנו (או עפ"י אקצייען לי בלי ספק בהאסף זמן יוצמח מזה פרי ברווח כי יצוה ד' את הברכה בצמחי השדות וכרמים ושמן זית ודומיהן). ב) יתקבצו להם. אלפים יהודים רבים מרוסיא, פולין ואשכנז, אשר יקחו שכרם מהחברה לפעול עבודת הארץ תחת ידי איזה מורים מלומדי חכמת עבודת הארץ אשר יופקדו עליהם מהחברה ומי שיבין בעצמו עבודת אדמה, יותן לו כברת ארץ על זמן מה לעבדה ולשמרה ולאכול מפרי' בחנם, עד אשר יעלה השבח כפי מסת ידו לתת מס להחברה כפי ראות עיני הפקידים עלי', ואם יחסר לו די מחייתו בעוד האדמה לא זרועה יותן לו מהחברה די מחייתו עד עת הקציר ובציר אשר עוד לא יחסר לו טרף ביתו. ג) להכין שם שומרי מלומדי מלחמה, למען לא יבאו הערבים אשר ישליו אוהלים לשודדים לשחת הזרע ומטעי כרמים ויעשו פאליצייא ארדנונג להתמידם. ד) שיוקבע מהחברה בית מדרש לימוד חכמת הארץ, עקאנאמיא, לחנך נערי בנ"י ללמדם עבודת שדה וכרם עם שארי לימודים הגלויה עם תורה ויראה ובית הלימוד ההוא יהי' בא"י או בח"ל במדינה אשר היין ובזמן מטי למען ילמדו היות כרמים ויוגבים מלבד עבודת שדה כי ארץ הקדושה ארץ זית שמן גפן תאנה ורימון והאל ית' יעזרינו בחסד עולם כי מעט מעט יתרבה עשית מקנה וקנין בארץ ישראל כנבואת יחזקאל ע"ה, אשר בלי ספק יוצרך אתערותא מצדינו כראיות מספרי ומדרש ודומהו שהבאתי לעיל.
הנה