Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion · 1862
38scan
of 43

מאמר קדישין

בדיקה אבל לרבנן דפליגי על ר"מ כל הכהנים והנשים בחזקת כשרות הן וא"צ בדיקה כלל ואם יש עוררין צריך בדיקה כל דהו ויובן מעצמו וא"צ לפרש זה בהלכה, כן תי' הרב"י וחכמי אלו הם סוברים כרמב"ם דבתרומה דאורייתא חיישי' גם לדידן , הי' להם להביא דין זה כו' א"ו ס"ל לריף דגם בזה א"צ בדיקה כו' וא"כ ודאי קיי"ל כריף ורא"ש (ורש"י ור"ת) וגם הטור חלק על רמב"ם בסי' ב' וגם הרן כ' כר"ת בכתובות כ"ד כו' ורמב"ם יחיד בזה ואפשר דגם רמב"ם שחש אינו סברא דאורייתא רק עזרא החמיר בדבר יען שהי' לו כהנים רבים משא"כ כשדנין על כל הכהנים, וכעין שכ' מעכ"ת דאין דוחין מצוה רבה בשביל חששא ע"כ לשון מוהר"א נ"י והשבתי לו שאינו צריך להאריך עוד, כיון שהעלה בפלפולו להסכים עמי לדינא אך לדעתי גם רמב"ם מודה דהא ידוע דיוחסין חמיר מתרומה, ואם ביוחסין כ' שצריך ריעותא כש"כ בתרומה, א"ו נ"ל דרמב"ם גבי תרומה מיירי מאן שהי' ריעותא או בשיש ריעותא בז"הז או שהחמיר בלא צורך מצוה וכמו שהסכים גם מכ"ת עמי ועוי"ל דר"מ לשיטתו דחייש למיעוטא ומצריך בדיקה ורבנן לשיטתיי' דל"ח למיעוטא וא"צ בדיקה קיי"ל כרבנן כמ"ש הר"בי ורמ"בם ר"ל דס"ל דכל שיש מציאות בדיקה קלה הוי איכא לברורי ולא סמכי' ארובא וממילא היכי דלא אפשר בבדיקה בקל מודה הרמב"ם לריף ורא"ש ורש"י ור"ת וכן ותו לא מידי. ד) בידיעת מקום מזבח ע"י כותל מערבי הקשה הרב נ"י מזבחים ס"ב דאמרי' בשלמא בית מנכרא צורתא (פירש"י יסודות החומות) אלא מזבח מנא ידעי ומשני שהי' להם נביא אלמא דידעי יסודות עזרה ואפ"ה הוצרכו לנביא והשבתי לו דקושי' זו לא שייך לדידי, דעל הש"ס גופא קשה למה הוצרכו לנביא הא יכלו למדוד אך באמת לא קשי' דהא רש"י פי' שם ד"ה אחד העיד להם על המזבח שיש לו מקום להוסיף עד ששים עכ"ל וא"כ מה הועיל להם בידיעת המדה הא הוצרכו להוסיף על מזבח הראשון ולא ידעי באיזה מקום תחל קדושת הוספה עד ששים ולזה הוצרכו לנביא וכן הוא בפי' המשניות לרמב"ם פ"ב דמדות ועוד כיון דלא מצאו יסוד המזבח והעזרה היתה גדולה ולא יכלו לידע איזה מקום מהעזרה הוכשר למזבח, משא"כ לדידן ששנה לנו במס' מדות כל המדות לצפון ולדרום ומצאתי עוד סעד במדרש רבה על ש"ה על פסוק דומה דודי לצבי הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל מערבי בבית המקדש שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עכ"ל, א"כ יהי' סימן גדול מהכותל ומהשערים. והרב נ"י המציא עוד התחבולה ע"י האבן שתי' ואין להאריך, גם הביא הג"ני סיוע מהמדרש רבה ס"ד דבימי ריב"ח הגיעו רשיון מהמלך לבנות בית המקדש וקבלו זה ורצו לבנותו, ואח"כ הלשינו האויבים ובטלום המלך והרי גם אז לא היו נביאים ובלי ספק הי' מציאות למצוא מקום המזבח כנ"ל.

ה) עוד הביא הרב נ"י הערה נכונה מדקיי"ל כרמב"ם פ"ה מכלי מקדש דאסור לכהן לעבוד עד שיחנכוהו בחביתין ואיך יחנכו אותו הא חביתין אינו קרבן צבור ואין דוחה הטומאה השבתי ע"ז דהא כ' המ"ל שם הלכה י"ו דאם עבד כ"הג קודם שהביא עשירית האפה עבודתו כשרה והביא ראי' דאי פסולה א"כ היכי דאירע פסול בכ"ג ביו"הכ דקיי"ל שאחר נכנס תחתיו וע"כ נכנס בלי עשירית האפה דאין קרבן יחיד דוחה יום הכפורים ע"ש, הרי לפניך דכל שצורך צבור תלוי בו שרי לכתחלה בלא חביתין וכ"ש בנ"ד שא"א בשום עבודה דהוי כדיעבד דעבודתו כשרה בלי חנוך.

ו) עוד הקשה הרב נ"י מהא דאמרי' בזבחים מ"ה אלא מעתה כל שחיטת קדשים לא לתני הלכתא למשיחא הוא, אלא דרוש וקבל שכר וכן הוא בסנהדרין נ"א ואם איתא הא צריך למתני הלכתא אולי יותן רשיון לבנות מזבח, אע"כ ס"ל לסתם גמ' לא קדשה לע"ל ואסור להקריב האידנא כהרר"ח ולא כתי"ט וירו"ש במעשר שני ע"כ מדבריו היקרים והשבתי לו דהנה בתוס' שם בזבחים תמהו על מימרא זו דמצינו הלכתא ולא פריך למשיחא ותירצו שרק ר' יוסף אית לי' הכי ועוד תירצו דלא פריך הלכתא למשיחא רק כשגם עושה איסור והסברתי שני התירו' של תוס', מה שכתבו דר' יוסף הוא דס"ל כן נ"ל דר"י