Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion · 1862
39scan
of 43

מאמר קדישין יט

דר"י לסיעתו, כי דבר תולה בפלוגתא דאמוראי, כי בסנהדרין צ"ט אמר שמואל אין בין עו"הז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, פי' דפליג שם על ר' יוחנן דאמר כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל עו"הב עין לא ראתה כו' ס"ל לר' יוחנן שכל היעודים הטובים ההיינה לימות המשיח קודם התחיי', אבל עונג עו"הב לא השיגו הנביאים כמו שלא השיגו עצמותו ית' כדכ' כי לא יראני האדם וחי, כן לא ראו עונג ההוא שדבוק בו ית'. ושמואל ס"ל דבימות המשיח יהי' הטוב והחירות לישראל בארצנו בדרך טבעי וגלוי, אבל אור הגדול כמו וחפרה הלבנה ובושה החמה תהי' לאחר התחיי' ור' הלל אמר שם אין משיח לישראל והפי' הנכון שם כמ"ש הכותב בהקדמת עין יעקב עפ"י פירש"י שתהי' גאולה עפ"י רצון המלכיות אשר יתן הש"י בלב כלם לרחם ישראל ולהוליכם לארצם בשלום, ור' יוסף אומר שם שרי ליה מרי' הכתיב מלכך יבא לך עני ורוכב על החמור וידוע שלעת כזאת יבא אלי' כדבר מלאכי ע"ה, וא"כ לר' יוסף לא יהי' שום גאולה עד שיבא אליהו ואז יודע הכל מפי אלי' ושפיר קאמר אל כחש למשיחא, אבל שארי אמוראים לא ס"ל כר' יוסף וראי' לדבר דפלוגתא בזה, דלמה לא הביא ר' יוסף מקרא מלא ודוד עבדי נשיא עליהם לעולם, הרי שיש משיח לישראל, א"ו הא לא עלה על דעת ר' הלל לכפור במשיח ח"ו, שא"כ היו מוציאין אותו מבי מדרשא, רק שודאי האמין בכל דברי הנביאים (שהרי נתנבאו גם אחר חזקי') ולא אמר שעיקר הגאולה תצמיח בלא משיח רק ע"י רצון המלכיות וכדברי הכותב ואח"כ יבא דוד ובן דוד כדברי יחזקאל, ור' יוסף פליג בזה ומביא ראי' מן עני ורוכב על החמור, שבעוד לא יהי' ישראל בתפארתם יבא כעני, א"כ זה אתחלתא דגאולה וכל האמוראים פליגי בזה, ע"ק רק ר' יוסף לסיעתו אמר הלכתא למשיחא ור' יוחנן ג"כ יוכל למסבר כירושלמי שראשית צמיחת הגאולה ע"י המלכות, רק שאח"כ יבוא משיח ויתקיימו כל היעודים בימות המשיח, ושמואל ס"ל שימות המשיח יהי' הכל כדרך כל הארץ ואחר התחי' יהי' שמים חדשים וארץ חדשה וכיוצא בו . ומה דקשי' לי' עוד מהרב ני' דגם אביי ס"ל כן, כתבתי לו דאביי לסיעת ר' יוסף השיב לו, אבל הוא לא ס"ל וכמ"ש תוס' גם ביומא י"ג וז"ל דאין הש"ס תופס זה בקבי' הלכתא למשיחא רק ר' יוסף שא"ל כן בפ' ד' מיתות ובפ' כ"ש אבל בש"ס אינו חושש עכ"ל, ומ"ש ידידי דגם רבא שאל כן, באמת לקצת ספרים כתוב רבא בזבחים, אבל בש"ס המדוייקי' של הג' ר"י פיק כתיב שהוא ר' יוסף ולא רבא וכמ"ש תוס' להדי' כי שום מ"ד לא ס"ל כן ובודאי ס"ל כנ"ל דאביי לסיעתו דר"י השיב לו.

על תי' ה"כ של תוס' וכן ביארו יותר ביומא י"ג שם, דעון נחשב מה שבא בענין פגול, פי' לדבריהם, דודאי לא ימצא כזאת לעתיד שיאמר בפי' שמפגל, כי פגול צריך לומר בפיו ועבור זה קנסו חז"ל שיטמא המפגל, אבל חטאת ואשם שבא ע"י שוגג ודאי לא יסור עד יעבור רוח הטומאה מן הארץ וכ"ש בנידון דזבחי' דמיירי בכהן גדול שיחטא ורחוק המציאות בזמן ההוא ובשגם לא יהי' כהן גדול בתחלת עבודה כמ"ש גם הרב ני' בשביל חסרון שמיר ואבנים לבגדי כהונה של כ"הג, וע"כ רק שם אמר ר' יוסף הלכתא למשיחא בלשון תימא אטו לזמן ההוא נצרך לדינים כאלו ועז"א השיב אביי דאפ"הדרוש וקבל שכר אפי' בענין שלא שכיח כלל וראי' לזה דבסנהדרין נ"א שהקשה ר' יוסף הלכתא למשיחא והשיב לו אביי ד"כ עדרוש וקבל שכרוא"ל ר"י הלכה קאמינא ופירש"י ד"ה הכי קאמינא הלכה ל"ל כו' מי שייך הלכה בכי האי מחלוקת שאין בי רבין לרבינא לא חיוב ופטור כו' ובתיקון לשון הברייתא פליגי כו' כשיבא משיח ויחי' המתים נשאל את ר"א באיזה לשון אמרה עכ"ל ולמה לא פירש"י לקבוע הלכה קאמינא ח"ו ס"ל לרש"י דגם ר' יוסף הודה לאביי כשיש נ"מ לדינא של עבודה צריכין ללמדה לכשיבא רשות, רק קושייתו לפרש כוונת ר"ח כשיבא משיח ויחיו המתים נשאלהו ואף שבהרבה מקומות דייקי' להבין דעת קדושים, אפי' בלא נפקותא מ"מ תרתי, למשיחא והבנת כוונת ר"ח שלא לדינא בזה לא דייקי' ואביי לא הבין שאלת ר' יוסף וסבור שהי' ראוי לקבוע הלכתא כלל ופריך לי' שפיר שמצינו כמה הלכתא כאלו וכמו שהביאו התוס ראיות