Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion · 1862
26scan
of 43

מאמר קדישן

מאחר שבעו"ה אין לנו יחוס כמו שהי' בזמן הבית או אפי' אחר החרבן בימי תנאים ואמוראים שהיו עדיין נזהרין בתרומות ומתנות והי' קרוב מימי הבית ועדיין כתב יחוסיהם בידיהם ובעו"ה מרוב אריכת הגלות וגזירות וגירושין נתבלבלו, והלואי שלא יתבלבל זרע קודש בתוך חלל זרע כהנים ולוים קרוב לודאי שנתבלבלו, ואם לא הרוב הוא קרוב למחצה שנתבלבלו עכ"ל , ו"ע במג"א סי' ר"א סק"ד, הרי דדן לספק גמור לכהנים שבזמנינו, ועי' בתשו' שבות יעקב ח"א סי' נג דמחזיק לדברי מהרשד"ם ונדחק מאוד בדברי הריב"ש סי' שמ"ח, ואני בעניי איני נמנה לזה להתיר לכהנים שבזמנינו שום קולא מה שאסור לכהנים אבל מ"מ כיון דגדולי רבותינו הריבש ומהר"יו הרש"ל חוט השני, הרב מוהר"ש יפה דנו אותם לספיקות שלא להתיר להם שום דבר שאסור לזרים איך נמסור להם לעבוד עבודה,

גם יש לדון בבגדי כהונה כאשר משפטו נכונים דברי המל' רפ"ח מהל' כלי מקדש דאבנט דכהן הדיוט ממש כאבנט דכ"הג ועשו מ"ד מינים ובתוכם תכלת והיינו צבוע בדם חלזון כמ"ש המל' שם הלכה כ"ב: ואף דמדברי רמב"ם משמע דרק בתכלת ציצית הוא כן וככ' במרכבת המשנה בפ"ב מה"ל ציצית, מ"מ הא רש"י בחומש פ' תרומה כ' במפורש שהיא מדם חלזון וא"כ נפל פיתא בבירא עכשיו אין לנו חלזון, גם אחד מהן הוא תרגמן אף דהרמב"ם כ' שהוא צבוע אדום, הא ברש"י בחומש מפורש שצבוע בצבע שנקרא תרגמן ומי יברר לנו עתה איזה צבע נקרא בשם תרגמן, וגם הראב"ד יש לו שיטה אחרת בפשט תרגמן וא"כ איזה אבנט נעשה לכהנים לעבוד, ואין בידנו לעשות עד שיערה ד' ממרום רוחו עלינו להביא הגואל האמיתי להורות בצדק.

ידידו אוה"נ דש"ת בלו"נ הק' עקיבא בהרב מהר"ם גינז"ל.

ב) הן אלה דברי רבינו הגדול אשר הרחיב בבקיאותו וחריפתו, כי כל דברי הפוסקים ותשובות גאוני קדמאי ובתראי אסף בחפניו כמלוא קומץ ידו הגדולה הערוכה בכל ומי כמוהו מורה ומי הנני כנמלה נגד הגדול בענקים , לולי כי הש"י ב"ה היה בעזרי בענין זה על דבר אמת וענות צדק של רבינו ז"ל אשר שמע לקול תשובתי לעשות חיל נגד רבת הראיות הנכוחות אשר הביא לנו. וזאת העתק תשובתי אל קדוש ישראל אדמ"ו הגאון החסיד הנ"ל:

שלום וכו'. הן כל יקר ראתה עיני, כי זכני הש"י באמרי קדוש אשר כוננו ידיו הקדושים והנני אומר לו תשואות חן על טרחתו לשמח נפש עבדו ותלמידו בנועם אמריו ובטעמו פלפולא דאורייתא ויורני ויתמוך לבי להורות לפני דרך הלכה בו, ישלם הש"י פעלו הטוב, כי לו נגלו כל תעלומות, ערוכה בכל ושמורה ומבחרו ישאבון תלמידיו הדולים מים מדליו ואני מוכרח להטעים עוד טרחת מכתבי אליו, כי תורה היא וללמוד אני צריך ומן השמים שכרו כפול.

רבינו נ"י הפליא על מהר"שדם שמקיל בכהני זמנינו בשבוי' עד מפי עד ושקריאתם לתורה ראשון הוא מנהגא ושאמת הם בחזקה ומידי ספיקא לא נפקי ומחוייבים לעשות עשה דוקדשתו מדינא ולהחמיר בכל איסורי כהונה והאריך בראיות נכוחות לנגדו ויפה הורה לנו רבינו לדינא, אך בדברי ריב"ש נדחק שמ"ש נהגו הוא עפ"י הדין ולענ"ד יש ליישב זה בלי דוחק, דהרב המגיד כתב בפ"כ מה"ל א"ב ה"ג על דברי רמב"ם מי שבא בזמן ואמר כהן אני אינו נאמן ולא נקרא בתורה וכ' המגיד וראיתי מי שהקשה על רבינו בזה"ל, מנהגינו לקרות ראשון וכן הדין נותן דלא אכפת לן אם קרא ראשון, מאי אמרת שמא יעלו מק"הת לתרומה כולי האי לא חיישינן בתרומה דרבנן, ע"כ. ואני אומר אין מביאין ראי' ממנהגא בטעות ומ"מ אפשר שמפני שאין נוהגין בארצותנו בתרומה לא חשו מלהחמירו בק"הת ואעפ"כ אין ראוי לעשות כן עכ"ל המגיד ולפ"ז מיושב קו' רבינו נ"י על הריב"ש הא איכא ספק עשה דוקדשתו י"ל משום דיש לחוש שיעלו מק"הת לתרומה דרבנן במקום שנהגו והי' ראוי לעבור בעשה של ספק משום חששא זו, שהרי אפי'