Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion · 1862
22scan
of 43

מאמר העבודה

זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לקרב ולרחק, אלא לקרב את המרוחקין בזרוע ולרחק המקורבין בזרוע, משפחה בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקוה בני ציון בזרוע ועוד משפחה אחרת היתה שם וקרבוה בני ציון בזרוע, כגון אלו אלי' בא לרחק ולקרב, ר' יהודא אומר לקרב ולא לרחק, ופי' הרע"ב ז"ל שאין אלי' בא לברר ספק המשפחות מי נטמע אלא יניחם והם כשרים לעתיד לבוא כו' אבל משפחה שנטמעה מחמת שלא נודע פסולה יניחנה בכשרותה עכ"ל מזה למדנו שכל ספק-במשפחה הוא בחזקת כשרות לעתיד כל שלא נודע בהם ריעותא ויש כמה פליאות על מאמר זה, א) וכי הלכתא למשיחא? (כמו דפריך כמה פעמים בש"ס) למה בא הלכה למשה מסיני על הדבר שיעשה אלי', הלא כשיבא אלי' ידע הוא מה יעשה ואין לנו נפקותא רק לאלי'? ב) קשה הלא האמת נודע מסיני שלעתיד יופסק ספר יוחסין ולא יומצאו מיוחסים וע"כ יצרך אלי' לברר כהנים מיוחסים ולהודיענו זה כהן כשר וראוי להקריב ואיך נאמר הלמ"מ דלא בא לקרב ולרחק לידע מי יקריב ומי יחשוך ויגאל מהכהונה ואם יודע ברוח הקודש זולת אלי' מי הוא הכהן, א"כ אלי' מה יעשה הלא אף המקורבין והמרוחקין בזרוע יודעו ברוח הקודש ההוא?

לזה נראה ברור ונכון כפי דרכנו אשר אמרנו למעלה שמתחלה יהי' קיבוץ נדיבי עם בלי נביא ונקריב קרבנות על מזבח ד' ואח"כ יבוא גוג ואח"כ יבוא אלי' באחרית ושלימות הגאולה, לפני יבוא יום הגדול והנורא, וע"כ יהיה הכרח גדול להלכה למשה מסיני הנ"ל, שהרי כאשר יהי' מזבח בנוי בטרם יבוא אליהו אנחנו לא נדע איך נעשה לריח ניחוח לד' בשביל שנזכה לנביא שיודיענו מי הוא הראוי לכהן להקריב קרבן לד'. וכאשר לא יהי' קרבן לכפר ולרצון לפני ד', לא יופיע אור הנבואה הבאה אחר הקרבן כמו שהי' במקדש ראשון שבהקריב קרבן מלא הענן את הקודש וכן הי' בימי המילואים של משכן במדבר וכמו שהבאתי לעיל מן הספרי שלא נמתין על נביא רק נדרוש ציון ואח"כ יבוא נביא וכמו במנוח שמפליא לעשות ע"י הקרבן ואם נשמור אז על טהרת הכהנים ע"י נביא לא יהי' קרבן וא"כ תהי' ראשית הגאולה כמעט מן הנמנעות ח"ו, שאין קרבן בלי אלי' עבור הכהנים, ואין אלי' בלי קרבן. לזה גדול העצה הקדים רפואה תעלה להודיענו ע"י הלמ"מ שלא נחכה על אלי' בשביל טהרת הכהנים, כי כל הכהנים בחזקת כשרותן יהיו לעתיד ואין אלי' בא לקרב או לרחק, רק כל המתיחס מאבותיו בשם כהן וריעותא לא נמצא בו אזלינן בתר רובא וחזקה כיון דליכא לברורי ע"י כתב התיחסם, ואלי' לא בא רק לקרב מי שנטמע. בו שמץ פסול והרחיקו אותו מספק או שרחקוהו בזרוע ובחזקת ידם שלא כדת: כמו שעשו בני ציון למשפחה פלונית, או להפוך שיהי' ראוי לפסול מספק וקרבוה אוהביה בזרוע כגון אלו יודיע אליהו האמת מאחר שלא מן הדין תורה. הוכשר, אבל מי שהוכשר על פי דין תורה כגון שסמכנו על החזקות והכשרתה, אז אפי' לפי האמת יש בה שמץ פסול, לא ירחיקנה אלי' מפני שהדין תורה הכשירתו ומעשה ב"ד כדת קיים לעד, ור' יהודה הוסיף שאף אלו שהוקרבו שלא כדין לא ירחק אלי', הלא כל הנקרא בשמו בשם כהן מאבותיו בלי ריעותא מבוררת ישרת עם אחיו הכהנים וכל' הרמב"ם בפירושו למשנה הנזכרת וז"ל וחכמים אומרים אין עוסק ביוחסין כל הנקרא בשמו הכל יתייחסו אל האמת והתורה שהיא אב לכל עכ"ל ואין זה מובן רק עפ"י דרכינו הנ"ל, שכל שהדין תורה התירהו עפ"י רוב וחזקה הוא נקרא בשמו ויתייחס אל האמת אפי' יוכל להיות נגד האמת, התורה אסרה הפסולין והיא הכשירה ע"י רוב וחזקה ושארי דתי תורתנו הקדושה ומעתה צא ולמד אם מי שנתקרב שלא כדין לא ירחק אלי' כל שכן מי שלא נודע בו שום ריעותא שישאר בחזקת כשרותו.

ה) ואם ישיב עלי מדברי הש"ס פ"ב דכתובות דף כ"ג דפליגי אי מעלין מתרומה ליוחסין ומן המקרא הזה „אלה בקשו כתב התיחסם ולא מצאו ויגאלו מן הכהונה (עזרא ד') ע"ז אשיב אמרי משני טעמים, א) דבזמן בית שני הי' לרוב הכהנים כתב היחוס ואין