Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion · 1862
21scan
of 43

מאמר' העבודה ח"א י

בבית חוניו בזמן הזה, וכן בזבחים קז המעלה בחוץ ר"ל אומר פטור מפני שלא קדשה לעתיד לבוא, אלמא דשרי אפי' בחוץ מן התורה. כמ"כ במזבח הרי לפניך שאין צריך רק מזבח ולא בית המקדש ועין רש"י במגילה שם דבבית שני ג"כ הקריבו במזבח שנים ועשרים שנה קודם שנגמר הבית . וע"ז השיב רבינו הגדול מוהרע"א זצ"ל הנ"ל*) איך נודע מקום המזבח, אשר הוצרכו נביאים לזה בבית שני, גם שקשו לסמוך על ד' אצבעות שלנו אם בינונית או מצומצמת עכ"ד, והשבתי לו שיש ראי' ברורה מן המדרש שלא כמקדש ראשון מקדש שני, כי במקדש ראשון נתקיים ערו ערו עד היסוד בה, ולא נשאר רושם עד שהוצרכו לנביאים, אך במקדש שני לא כן הי' כדאיתא במדרש איכה על פסוק הי' צריה לראש וכו' וסליק פילי מערבאה, כי כן גזרו מן השמים דלא יחרב לעולם למה ששכינה במערב עיי"ש, הרי ראינו ראי' ברורה שנשארה כותל מערבי בגזירה מן השמים עד היום הזה (וכאשר רבים מעידים שהולכין להתפלל לעומתה ומעתה נוכל לחשוב מקום המזבח כאשר נעשה חשבון צדק הדק היטב ע"פ מס' מדות וכל המקומות בש"ס וברמבם מדת ההיכל ואולם ועזרות ותאים ויומדד הכל לצפונה ולדרומה מכותל מערבי נוכל להבחין מקום המזבח ל"ב אמה וכל המדות מבוארים היטב בש"ס וברמב"ם וגם שכל זה מרומז בדברי אדונינו דוד ע"ה כי בראשון אמר ערו ערו וכו' ועל השני יסד משיח ד' בתהלים פ"ד גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחותה את מזבחך ד' ופירש"י בחרבנו קננו בה הצפרים ועל חרבן השני ניבא כי בראשון לא נשאר רושם מהמזבח מדהוצרכו לנביא והי' חפוש מקום קיני אפרח, וגם שאמר ערו ערו . ומה שנסתפק רבינו על מדות האצבעות הלא קיי"ל דאורך ורוחב אינו מעכב דיעבד כמ"ש הרמב"ם פ"ב מה"ל בית הבחירה ה' י"ז, וא"כ אם עושין מצומצמות יוצאין ידי דיעבד ודאי וידי ספק לכתחילה, וגם הגובה אינו מעכב כדאיתא בש"ס ורמב"ם שם .

ג) מניעה השנית שאנחנו טמאי מתים, כבר נפסקה הלכה שטומאה הותרה לקרבן צבור ואף שפסק הרמבם כמ"ד טומאה דחויי' בצבור וצריך לחפש לעשתו בטהרה מ"מ אם כולם טמאים מתים יכולין להקריב כל קרבנות צבור כמו קרבן פסח ותמיד בבוקר וערב ומוסף שבת ור"ח ושעירי רגלים מנחת העומר ושתי לחם ולחם הפנים אף שאין לו אפר פרה, תדע שהרי למ"ד דחוי' הוא בצבור פליג רק דמהדרינן לאתויי טהורין מבית אב אחרינא כדאמרי' ביומא דף ו', אבל אי ליתניהו כלל ודאי מודה דעבדין בטומאה וזה פשוט וברור . ואם יטעון הטוען הן בטרם נרצה להקריב ונבוא לחשב מקום המזבח ולבנותו איך נלך גם בטומאה שלא בענין עבודה ומי יכנסו? גם זה אינה שאלה, כבר נפסקה הלכה שצורך בנין ההיכל והמקדש לחזק בדקו יכולין לכנוס גם טמאין אם אין טהורין וכ"כ הרמב"ם פ"ו מה' בית הבחירה ה"ג וז"ל: בשעה שנכנסו הבנאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם הטומאה מצוה בכהנים תמימים ואם אין תמימים כו' מצוה בטהורים ואם אין טהורים יכנסו טמאים עכ"ל, ואם בהיכל שקדושתו יתירה מותר בטמאים כש"כ בעזרה לבנות המזבח דשרי בטמאים כיון דליכא טהורים .

ד) מניעה השלישית למצוא כהן מיוחס והוא כמו זר נחשב בתחלת הרעיון לפי הש"ס ורמב"ם, לכן אביא בע"ה ראיות ברורות להתירא, הן אמת שנמצאים מעט מזער אשר עדן כתב התיחסם עד אחד הכהנים הגדולים, אך מיעוטא דמיעוטא המה ואנו נברר בע"ה דכאשר נצרך כהנים לעבודה כולם בחזקת כשרות אם לא שנודע בו מום ריעותא וראי' ברורה דתנן בעדיות פ"ח משנה ז' אמר ר' יהושע מקובל אני מר' יוחנן בן זכאי


*) וכיון אל שאלה גדול הנ"ל בזמנינו זה הגאון מו"ה נתן אדלער אבד"ק לאנדאן כי גם הוא עמד על שאלה זו והשבתיו כמו תשובתי הנ"ל.