יא מאמר העבודה
ואין לסמוך על הרוב היכי דאיכא לברורי ע"י כתב היחוס שהי' לו לשמרו ככל אחיו הכהנים וגם יש בו ריעותא דנפילה שנאבד ממנו כתב היחוס ועליו להביא ראי'. ב) שאז הי' ריעותא ברורה כדפירש"י כתובות כ"ד ד"ה בקשו כתבם לפי שהתחתנו כהנים בגולה בגויי הארץ וילדו להם בנים ככתוב בס' עזרא והם חללים. ע"כ הוצרכו הנולדים בגולה להתיחס כשעלו מן הגולה לשרת בבנין בית שני עכ"ל רש"י, הרי להדי' דרק מפני הריעותא הוצרכו להתייחס, אבל אלו לא הי' ריעותא היו סומכין על החזקה כי גדולה חזקה, ומש"ה מה דקאמר הש"ס שם דלא התיר להם אלא קדשי גבול שהוחזקו בה ולא תרומה דאורייתא, היינו בזמן ההוא שהי' ריעותא הנ"ל כפירש"י אבל עכשיו שכבר נתבררו ונתלבנו בזמן הבית. ע"י ב"ד היושב בלשכת הגזית לבדוק את הכהונה כדאיתא בש"ס, ומי שלא הביא ראי' נגאל מהכהונה, ממילא כל הנשארים שם בשם כהנים המה בחזקתן בלי ריעותא:
ואם ישיבני עוד מדברי רמב"ם פ"כ מהל' איסורי ביאה "כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ואין אוכלין אלא קדשי גבול, אבל תרומה דאורייתא לא אוכל אלא כהן מיוחס, ואיזה מיוחס כל שהעידו שני עדים שהוא כהן בן פלוני כהן עד איש שא"צ בדיקה והוא הכהן ששימש ע"ג המזבח עכ"ל ואם בתרומה דאורייתא בעינן מיוחס בזמן הזה, כש"כ בעבודה החמורה? הרבה התשובות יש בדבר, הלא בדבר זה שכתב חוסן היחוס מקור הנובע מן הש"ס קידושין דף ע"ו אין בודקין מן המזבח ולמעלה וכמ"ש הרב המגיד שם אשר עיקר הבדיקה במתני' הוא ד' אמהות שהן ח' ופריך נבדוק בגברי ומשני לה ומוכח משם שאלו הי' איש צריך בדיקה הי' מצריכין לו ד' אמהות ותו לא, אבל לא בדיקה עד כהן ששימש, שכל כהן שנבדק בד' אמהות דהיינו בארבע דורות הרי הוא בחזקתו וכן הוא להדי' בתוס' שם ור"ת כ' בס' הישר דהא דצריך בדיקה היינו דוקא להכשיר בניהם לעבודה א"נ להכשיר עצמו לעבודה, אבל להאכילו בתרומה א"צ בדיקה כד"א בפ' האשה אני כהן וחבירי כהן נאמן להאכילו תרומה וא"צ להשיאו אשה עכ"ל, הרי דס"ל דלהכשיר לעבודה עצמו נמי מהני בדיקה זו של ד' אמהות דמזה איירי שם, והש"ס נקט רק לקולא אין בודקין מן המזבח ולמעלה דאם שימש זקנו אצל המזבח א"צ בדיקה זו וא"כ קשה על הרמב"ם למה נקט כן להחמיר, לזה נראה דכוונת רמב"ם שם כר"ת הנ"ל והק' איזהו מיוחס בלי בדיקת ד' אמהות, אם ידעי' לי' ששימש ע"ג המזבח אז א"צ עוד לבדוק אמהותיו, אבל בדיקה ודאי מהני, ובדיקה זו גם היום באפשרות לעשותו ואם תאמר הלא סתם רמב"ם דברי' י"ל דמש"ה נקט בלשונו עד איש שא"צ בדיקה כו' לפיכך אין בודקין כו' משמע להדיא דבלא יחוס זה של מזבח בודקין והיינו הבדיקה שהזכיר רמב"ם בפי"ט הלכה י"ח שם התשובה שנית על הקושי' מדברי רמב"ם הנ"ל, הנה מן התורה ודאי אזלינן בתר רוב וחזקה וכמו שהוכחנו לעיל מבורר מדברי רש"י וכדאמרי' בש"ס כל הארצות בחזקת כשרות רק דמעלה עשו תקנתא רק היכי דאפשר במיוחסין, אבל היכי דאי אפשר שאין כהן שום מיוחס, אטו יעקרו עבודה דאורייתא בשביל מעלה דרבנן, ואף שיש כח ביד חכמים לעקור עשה דאורייתא בשביל גזירה, היינו כשהוא באקראי כגון שלא לתקוע שופר בר"ה שחל בשבת שרק בשנה זו נעקר אבל כל שנעקרה המצוה לעולם לא וכמ"ש המגן אברהם סי' תקפ"ט סק"ד ע"ש וא"כ כשאפשר בעבודה איך נעקרה בשביל מעלה וחיוב מצות עבודה לא נתבטלה מעמנו כל שיש רשות ואפשרות להקריב החוב מוטל על כלל ישראל כמקדם: תשובה שלישית להדי' כתב הרמב"ם בפי' המשניות קידושין על מתני' דהנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה וז"ל בסוף דבריו שם וכל זה מחוייב במשפחה שקרא עליה ערעור, והוא שיאמרו במשפחה פלונית יש בה פסלות, אבל משפחה שאין בה חשד צריך לבדוק שהעיקר אצלינו כל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות עכ"ל וכ"כ הרב פ"ד דקידושין והנה על בדיקה זו שנינו אין בודקין מן המזבח