הר צבי נ
זבחים שהזכרתי י"ל דגם לגירסת רש"י אתיא שפיר כהרמב"ם דלעניין עצם ההיקש דמקיש ר"י מעשר לבכור דבעינן מזבח קיים בשעת אכילתן עיקר ההיקש לא תליא כלל אי ס"ל קדשה לע"ל או לא קדשה, ואף לגירסת רש"י דס"ל ל"ק מ"מ מדר' יוסי נשמע לרבנן דאף דאית להו קדשה לע"ל מ"מ בעינן שיהא מזבח קיים. וגם בהתוס' מכות הקשו דלרש"י הול"ל כן, משום דמגמרא זבחים (ס' ע"א) מוכח דלכו"ע מזבח שנפגם אין אוכלין קדשים קלים אף למ"ד קדשה לע"ל, אבל לפי מש"כ נכון מאד דעיקר כוונת המ"א ליישב דלהרמ"ם הך מתני' דואם אין מקדש היינו מזבח לא בית ממש וזה אינו עולה יפה אלא לגירסת התוס' וכנ"ל, ולפי"ז יש לי מקום לדקדק על הלח"מ (סוף פ"ג מה' פסוה"מ) שכ' וצ"ל דרבינו ז"ל גורם בפ' קדשי קדשים וכו' כהתוס', ולא כרש"י, ולפי"מ שהבאתי מתוס' זבחים גם לרש"י י"ל דההיקש הוא לכו"ע אף למ"ד קדשה, ואכמ"ל, ומהאמור נשמע דרש"י וגירסתו כשיטת הראב"ד אתיא, דלגירסת רש"י לא יתכן תירוצו של המג"א ומוכח מהך מתני' דמעש"ש דל"ק לע"ל, וכדכתבו התוס' שם דזבחים לגי' רש"י דלדידי' קדושת הארץ לא בטלה וקדושת הבית בטלה.
ד.
בס' מלא הרועים ואחרי' בס' דרישת ציון שניהם לדבר אחד נתכונו דלדינא גם הראב"ד ס"ל כהרמב"ם דקדושת המקדש קדשה לע"ל וחילא דידהו י"ל מדשתיק ל"י הראב"ד לפסק הרמב"ם בפי"ט מה' מעה"ק כר' יוחנן, דמי ששחט קדשים בזה"ז והעלה חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי לקרב בפנים, וכו', וכיון דהראב"ד אינו משיג ע"ז הרי דגם הוא ס"ל לדינא כהרמב"ם ואין כאן מחלוקת כלל, ולענ"ד אין זה הכרח, ואגב נראה דברי הרמב"ם הנז' דהנה המל"מ העיר שם על הרמב"ם למה נקט דין זה לחייבו בחוץ בשוחט ומעלה ביחד הלא באחד מהם לבד נמי חייב, ע"כ. ואני תמה דהרי הוא בעצמו רמז כאן לדברי התוס' זבחים, ויומא, והרי התוס' הקשו שם איך מחייב ר"י מעלה בחוץ בזה"ז ומי עדיף מההיא דאמרינן שם ביומא שלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל פטור מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי וכש"כ בזה"ז דמחוסר מעשה גדול יעו"ש מה שתירצו ג' תירוצים. דר"י מיירי במעלה קטירה דל"ב מזבח, או במנחה, או כשבנה מזבח, והרי על הרמב"ם נמי תקשי קוש' התוס' דהוא' גופי' פסק לעיל בפי"ח דקודם פתיחת דלתות ההיכל פטור בחוץ, וא"כ אמאי מחייב בזה"ז כשהמזבח הרום לגמרי, ושני תירוצי התוס' ל"ש להרמב"ם גם תירוצם השלישי דמיירי שבנה ל"מ דלא הי' לו לסתום אלא לפרש, וא"כ עכצ"ל דאה"נ דעל השחיטה אינו חייב מטעם הנז' שאינו ראוי לפתח אוהל מועד, שוב מצאתי בע"ז בח' מהר"ץ חיות, ואף דלרש"י (ע"ז י"ג ע"ב) וגם בביצה (כ"ה ע"ב) כ' להדיא דבזה"ז נמי ענוש כרת השוחט קדשים בחוץ מ"מ ודאי דאין להקשות על הרמב"ם אם לשונו מוכיח דס"ל כהתוס' דפטור בזה"ז כל שוחט בחוץ, אדרבה יש לעיין לאידך גיסא למה יתחייב על ההעלאת בחוץ כיון דאינו ראוי לפתח אהל