Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
96scan
of 139

הר צבי

וקלעים לעזרה, ובפירש"י שם וחזרו וקדשו בתודות ושיר (כדי שיחול שם קדושת המקדש והעזרה) ולדברי הג' מהר"צ הנו' למ"ל כולו האי חפ'ל דלמ"ד לא קדשה הא הותרו הבמות ובלאי קדושת המקדש נמי הותרו להקריב, אעכצ"ל דלמ"ד ל"ק נהי דהותרו הבמות לא הותרו אלא קרבן יחיד, אבל לא קרבן צבור, ור"א דקאמר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עושין קלעים וכו' ע"כ לקרבן צבור קאמר דלקרבן יחיד ל"ב בית ולא מחיצות כלל, הרי קמן דלקרבן צבור לא סגי במזבח לחוד ומשום דלא חשב במת צבור, וכן נראה ממשנה (זבחים קי"ב ע"ב) באו לנוב לגבעון הותרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים, הרי מבואר להדיא דבמת צבור מעכב שיהי' כתבנית המשכן דוקא, וזה מיטים תמהתי מכאן על לשון רש"י (מנחות כ"ה ע"א) בהא דאמרינן שם עון יוצא הוהר מכללו בבמה וכתב רש"י "הוהר בבמות נוב וגבעון דאין שם קלעים" וזה פלא דהא מבואר כאן במשנה דזבחים דבנוב וגבעון היו קלעים, שוב ראיתי שכבר קדמני בזה התוי"ט מ"ט שם פ"ג מ"ג יעו"ש דעיקר קושיתו והירוצו סיבב הולך רק ע"י דין איסור יוצא אם יש בבמה אבל אני מוסיף דגם בפשוטו תמוה דכיצד הוא אומר שלא היו קלעים במקום דמפורש להדיא שהיו שם קלעים. ועי' הנה' רש"ש שעמד גם הוא בזה, ולכאורה יתכן לפרש מש"כ רש"י במות נוב וגבעון כונתו על במות יחיד שהיו בזמן נוב וגבעון דאח"כ לא היו עוד היתר במות כדתנן ירושלם אין אחרי' היתר, ולכן הבמות המותרות קורא אותה על שם נוב וגבעון כלומר שהי' בזמן ההוא שהי' המשכן בנוב וגבעון, וכעי"ז מפרש רש"י (זבחים ט"ז) מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה "במת יחיד בשעת היתר הבמות". ומש"כ התוס' יו"ט דאי אפשר לפרש במת יחיד דאי הכי משכח"ל הרבה שהותרו, הנה התוס' שם במנחות כתבו דהי"מ לאקשויי מעון זרות שהותר מכללו בבמה הרי דמפרשים היתר במה הנז' היינו במת יחיד דבבמת צבור לא הותר זה כלל, ומה שהקשה התוס' יו"ט דא"כ משכח"ל הרבה זו מיושב שפיר במש"כ השטמ"ק שם בביאור תירוץ התוס' על עון זר דבעינן שיש לו ריצוי לפני השם לאפוקי עון זר דאין לו ריצוי לפני השם ותירוץ זה עולה לכאן ולכאן לכל הדברים שהותרו בבמת יחיד ואין כאן שום קושיא, לפרש לשון הגמרא על במה קטנה וכנראה מכמה דוכתי סתם במה הנזכרת בגמרא היינו במת יחיד, כדאשכחן בגמרא זבחים ט"ז, קי"ז ועוד.

נחזור לדידן דמזבח לחוד בלי אהל מועד לא הוי רק במת יחיד, וכן מבואר בטו"א חגיגה באבני מלואים דמזבח שבנה משה קודם שהוקם המשכן חשב במת יחיד, הן אמנם דבהגהת מצפה איתן (זבחים ס"ט) השיג על הטו"א ודעתו דמזבח שעשה משה דין במת צבור יש לו, ומ"מ נראה בכנ"ר מודה ושאני התם דעדיין לא נצטוו על בנין המשכן הי' גם על המזבח לחוד דין במת צבור משא"כ לאחר שנתחדשה הלכה ונצטוו במצות ועשו לי מקדש שוב לכו"ע לא חשיב במת צבור אלא באוהל מועד כתבנית המשכן. שוב התבוננתי דהוכחתי הנז' מההיא דמגילה יש לדחות משום דבל"ה קשה לפי הנ"ל הא תינח דהוצרכו לקלעים דבל"ז א"א להקריב ק"צ אבל אכתי קשה קדוש למ"ל כלל ואמאי לא הקריבו בלא