מאמר קדישין
רק השיב לי שיכתוב הדברים אל חתנו הגאון החסיד מוהר"ר משה סופר זצ"ל שהיה אבדק"ק פרעסבורג.
אחרי זמן מה כתב אלי רבינו הגדול מוהר"ר רבי עקיבא איגר זצוק"ל מן י"ב אייר צ"ז בבואי לביתי מפ"פ וזה לשונו הטהור ברוך מתיך לשלום לכבוד רב חביבי כנפשי הרב וכו' מו"ה הירש נ"י אודיע שאתמול השגתי תשובה מכבוד חתני הנג"י, וכתב בזה הלשון מה שכתב מו"ה לבקש משרי ירושלים, ליתן רשות להקריב הוא קפדן גדול על אתר דא לבל יקרב שם מי שאינו מאומת ישמעאלים כי שם נבנה בית עבודה שלהם ואומרים שאבן שתיה באמצע הכיפה ההיא ולא יקרב שם איש זר שאינו מאומתם, וזה ב' שבועות באו לכאן ב' צירים נאמנים משם, ושלחו לי דורון קהלא קדישא דבירושלים ציור נפלא מכל הר הבית והנבנה עליו ובתוכו גם הכיפה הנ"ל והוא ענין פלא לראותו, ואף אם היה לנו רשות מלבד מה שכתב חותני נרו יאיר לנבון בענין בגדי כהונה בתכלת וארגמן גם יהיה רק תועלת לפסחים כי קרבנות יחיד אין באין בטומאה וקרבנות צבור צריך להיות משקלי ישראל וכאשר התעורר בזה בתשובת יעב"ץ סימן פ"ט. ידידו דש"ת בלו"נ הק' עקיבא בהרב מו"ה משה גינזל.
ז) תשובתי האחרונה אל רבינו אחרי המכתב מפ"ב הנזכר לעיל מה שכתב חתנו הגאון נ"י אם יהיה רשות אין תועלת רק לפסחים ולא לשארי קרבנות צבור דצריך להיות משקלי כל ישראל, לא אבין את זאת, דלדעתי יכולין להקריב כל קרבנות צבור תמידין ומוספין כהלכתן משקלי מיעוט ישראל אשר שמה. ואשר ישלחו לשם מפני שזוכין לאדם שלא בפניו וב"ד דשם עם המיעוט מישראל יכולין להיות שלוחים של ישראל שלא מידיעתם, וראיה לדבר שהרי בימי עזרא היה רק מעט מן השני שבטים ומחצה שהרי להדיא אמרינן (בערכין ל"ב ע"ב) והשתא משגלה שבט ראובן וגד וחצי מנשה בטלו היובלות, עזרא דכ' בין כל הקהל כאחד ד' רבוא אלפים ושש מאות הוי מני ? הרי שבימי עזרא היו רק מ"ב אלף ולא מנה יובלות ואפילו הכי הקריב כל קירבנות צבור וע"כ צריך לומר משום שהיו המיעוט שלוחים של כל ישראל, וכן בזמן הזה מלבד אותם החונים שם אף גם רבים מאוד הדרים בגולה ישלחו בשמחה שקליהם כדי לזכות במצות עבודה, והשאר ניחא להו בזכות אחיהם, על כל פנים מוכח דסגי בשקלי מעוט ישראל, ובענין תכלת וארגמן כבר דנתי לפני רבינו אם שאינו צריך כלל. או שאפילו צריך אינו מעכב ותו לא מידי, עד כאן תוכן דברי אליו ולא זכיתי עוד לתשובתו על זה, כי חפץ ה' ההלי אותו ונפל למשכבו עד שעלה למרום לצרור החיים כי לקח אותו מעמנו בעונותינו הרבים.
והן רבינו זצוק"ל העתיק לי רק תוכן תשובת חתנו הגאון החסיד מפ"ב ועתה זכינו לספרו הקדוש חתם סופר ושמה כתוב תשובתו אל חותנו רבינו זצ"ל והיא היא אשר השיב לו על פי דברי חילופי המכתבים אשר היו בינותנו עיין בספר הנ"ל (סימן רלו) שהשיב לחותנו הגאון רבינו זצ"ל בדברים הנזכרים שיש