Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
57scan
of 139

מאמר קדישין כט

ל"ה) וז"ל נראה שראוי להחמיר ולאסור חרמים בזמן הזה אפילו פירש לכהן והכהן כבר קיבל, מאחר שבעו"ה אין לנו יחוס כמו שהיה בזמן הבית או אפילו אחר החרבן בימי תנאים ואמוראים שהיו עדיין נזהרין בתרומות וטהרות והיה קרוב מימי הבית ועדיין כתב יחוסיהם בידיהם ובעונותינו הרבים מרוב אריכת הגלות וגזירות וגירושין נתבלבלו, והלואי שלא יתבלבל זרע קודש בחול אבל זרע כהנים ולוים קרוב לודאי שנתבלבלו, ואם לא הרוב הוא קרוב למחצה שנתבלבלו עד כאן לשונו, ועיין במגן אברהם (סימן ר"א סעיף קטן ד'), הרי דדן לספק גמור לכהנים שבזמננו, ועיין בתשובת שבות יעקב (חלק א' סימן צ"ג) דמחזיק לדברי מהרשד"ם ונדחק מאוד בדברי הריב"ש (סימן שמ"ח), ואני בעניי איני נמנה לזה להתיר לכהנים שבזמננו שום קולא מה שאסור לכהנים אבל מכל מקום כיון דגדולי רבותינו הריב"ש ומהרי"ו הרש"ל חוט השני הרב מוהר"ש יפה דנו אותם לספיקות שלא להתיר להם שום דבר שאסור לזרים איך נמסור להם לעבוד עבודה.

גם יש לדון בבגדי כהונה כאשר מפשיטו נכונים דברי המ"ל (רפ"ח מה' כלי מקדש) דאבנט דכהן הדיוט ממש כאבנט דכהן גדול ועשוי מד' מינים ובתוכם תכלת והיינו צבוע בדם חלזין כמש"ש המ"ל (שם הלכה כ"ב). ואף דמדברי רמב"ם משמע דרק בתכלת ציצית הוא כן, וכן כתב במרכבת המשנה (בפרק ב' מהלכות ציצית), מכל מקום הא רש"י בחומש פרשת תרומה כתב במפורש שהוא מדם חלזון, ואם כן נפל פיתא בבירא עכשיו אין לנו חלזון, גם אחד מהן הוא ארגמן אף דהרמב"ם כתב שהוא צבוע אדום. הא ברש"י בחומש מפורש שצבוע בצבע ארגמן וממי יברר לנו עתה איזה צבע נקרא בשם ארגמן, וגם הראב"ד יש לו שיטה אחרת בפשט ארגמן ואם כן איזה אבנט נעשה לכהנים לעבוד. ואין בידינו לעשות עד שיערה ה' ממרום רוחו עלינו להביא הגואל האמיתי להורות בצדק.

ידידי אוה"נ דש"ת בלו"נ הכ' עקיבא בהרב מהר"ש גינזיל.

ב) הן אלה דברי רבינו הגדול אשר הרהיב בבקיאותו וחריפותו. כי כל דברי הפוסקים ותשובות גאוני קדמאי ובתראי אסף בחפניו במלוא קומץ ידו הגדולה הערוכה בכל ומי כמוהו מורה ומי אנכי כנמלה נגד הגדול בענקים לולי כי השי"ת ברוך הוא היה בעזרי בענין זה על דבר אמת וענות צדק של רבינו ז"ל אשר שמע לקול תשובתי לעשות חיל נגד רבת הראיות הנכוחות אשר הביא לנו.

וזאת העת' תשוב' אל קדוש ישראל אדמ"ו הגאון החסי' הנ"ל.

שלום וכו', הן בל יקר ראתה עיני, כי זכני השם יתברך באמרי קדוש אשר כוננו ידיו הקדושים והנני אומר לו תשואת חן על טרחתו לשמח נפש עבדו ותלמידו בנועם אמריו ובשעשוע פלפולא דאורייתא ויורני ויתמוך לבי להורות לפני דרך אלכה בו. ישלם השם יתברך פעלו הטוב, כי לו נגלו