Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion, Jerusalem Edition · 1919
14scan
of 139

פתיחה

בשגם תהי' זאת לנו לתהלה ולתפארת בעיני העמים, באמרם גם בני ישראל אנשים אשר רוח בהן לדרוש ולחדש נחלת אבותיהם. ארץ המקודשת השוממה והבזוי' לשום עלי' כצאן אדם, המלחת לפרי תהי', והוא תהלתם. למה אנשי איטלי' ושארי מדינות ימסרו נפשם עבור ארץ אבותיהם, על אחת כמה וכמה ארץ כזאת, אשר כל יושבי תבל קדוש יאמרו עליה ואנחנו נעמוד מרחוק כגבר אין איל ולב אין ? גם אנחנו תדרכי נפשינו עז לבנות הנשמות ולהקים הנהרסות, ועכ"ז לא יתמעט בזה אהבת תולדות הארץ אשר אנחנו שוכנים עליה, כאשר אמר ירמיה ע"ה אל הגולה אשר בבבל דרשו את שלום העיר וכו', (ובמקום אחר הארכתי בזה ואין כאן מקומו) הלא הקיסר הגדול ניקאליי, שוכן בהיכלי שן בפ"ב הבירה, וקנה לו בית בקרית ברלין לכבוד משפחת הנבירה—כן מגדולי עמינו רוזני' עם ישראל יקנו להם אחוזת שדה וכרם בארץ אשר הנחיל לאבותינו ועי"ז מעט מעט תהיה ירושלים וארץ הקדושה לתהלה בארץ ולזכר עולם יהיה צדקתם כמ"ש החכם הראב"ע שמי שיש לו חלק בארץ חשוב כחלק עולם הבא ובזה נשים מסלה לאלקינו לגאולת עולם אשר מעט מעט תזריח. אור לישרים כאשר נבאר בע"ה בספרי זה ישים נא הקורא נעים עינו ולבו עלימו סלה.


שלו על מעמדות של אגדה זו עי"ש, נפשי יודעת כי לא כל הרוצה ליטול את השם יטול כי מי ישמור המטרה לעסוק רק כדי להחיות נפשו ושאר הזמן יקדיש להשי"ת ללימוד התורה ועל כזה יאמר שפיר רבינו מהרש"א בפי' על הש"ס שהממעיט שכרו כמרבה, אך לעת כזאת אם צעיר לימים יחל בעסק הלא יתהלך ברחבה וכל אניות תרשיש לא יספיקו לו וכהמון גלים רעיוניו יהמיון עלי ראשו, והתורה מה תהא עליה ? ונגד זה ודאי טוב לשכון באהלו אוהל תורה מבלי לו טרדות הזמן, ואמנם אין דברינו אמורים אל אנשים אשר במסלה יעלו אל שער השמים ויטו אהלם אל מרומים בעץ החיים, מי יאמר להם רדו ארץ חבקו אשפות לעבוד האדמיות, אך ידענו שישנו הרבה מאוד באדמת קודש אשר לא. בתורה ידיהם רב להם, ובפרט אותן הבאים מארצות המערב וממאראקא אשר מלומדי עבודת המה ובאלה יחפצון לאלה תחלק עבודת הארץ ומהם תדושן האדמה וישימו מזון ליושבי אוהל תורה כמשפט הפקידים מצדיקי החברה, בשגם כי לא לבד לאותן אשר כבר זכו להיות מדרי קודש צדקת פעולתינו יתהלך, אך גם להרבה נענים ונדכאים משארי ארצות נצמיח ישועה ופדיון נפשם מחמת המציק כפי המבואר בהמגיד שנת י' נום' 1. זייטע 4. מעיר שאבאץ במדינת זערביען שמה הרימו קול קורא כי באו בנים עד משבר ואין להם רשות לפרש מכאובם וצרתם וחייהם תלואים מנגד ויבקשו רחמים להושיעם ולהובילם לארץ הקדושה, וממשלת תוגרמה הבטיחה אל ראשי חברים כל ישראל לתמוך ידי העוזב הארץ הזאת ויסע וילך תחת ממשלתה, ע"כ רצונם לשכון כבוד באה"ק ולעבוד שמה כל עבודהלהתפרנס מיגיע כפם יעוין שמה בהמגיד, גם קבלתי מכתב ממדינת אונגרין אשר באלה יחפצון, וא"כ היא פדיון שבוים ופדיון ארץ הנשמה ונהיה גואל להם וגואל לאדמת קודש, וגם על כל אלה אמר הש"ס בפי' מהרש"א הנ"ל, ששכרם הרבה מאוד הן בקיום המצות והן בקיום ישוב א"י והן כיששכר וזבלון כנודע—.