Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
83scan
of 88

מג ראשון לציון

כתלמודא דידן, אך מ"ם קשה הדבר בעצם איך הבבלי והירושלמי פליגי במציאות אם יש צידה לחלזון בים סוף או אין שם צידת חלזון, לכן נראה לפי דרכי לא פליגי במציאות לפמ"ש בספרי לחלק בין בגדי כהונה לציצית וכמ"ש המרכבת המשנה שהובא שם, וא"כ י"ל דשני התלמודים שווין במציאות שצדו מים סוף כמ"ש הרדב"ז, רק הירושלמי סובר דצדו רק לציצית, אבל למשכן אין החלזון מעכב, ואף שלמצוה מן המובחר צבעו בחילזון, מ"ם כיון שאינו מן ההכרח לעכב לא שייך צידה זו למשכן כיון דעיקרו לציצית, וש"ס דידן סובר כיון שעשו כן למצוה ע"י שהוכרחו לזה לציצית, ממילא מיקרי צורך משכן, וא"צ לדחוק בתי' ק"ע שהיו להם ממצרים רק דס"ל לירושלמי דעיקר צידת חלזון לציצית ולא למשכן וכמו שמשמע ברמב"ם חילוק זה כדכתיבנא שם וממילא ל"ק קושייתו מב"ם דשם בציצית ודוק:

ו) הרב מהרח"מ הקשה בהא דאמרינן ריש ברכות גבי בנין ביהמ"ק דילמא מקדמי ומחשכי לכבוד המקדש, וק' הא אין בנין בית המקדש בלילה ואיך היו רשאין להקדים ולאחר, השבתי לו שזה מיושב על פי דרכי דבלי מקדש רשאין בלילה, וא"כ י"ל דבשעה שהקדימו ומחשכי היו עוסקים בכלים בפנימיות המקדש לא בחומת מקדש, וכן משמע מדנקט קרא ביום הקים המשכן ולא נקט ביום עשות המשכן, מזה מוכח דביום קאי רק על המחיצות שמקימות ומעמידות המשכן, וכן הא דיליף מן ביום עשות ארץ ושמים, דלא על הפרטים אמר ביום רק על כלל שמים וארץ שהם כבית לעולם, אבל בשאר מעשה בראשית נאמר ויהי ערב ויהי בוקר דודאי גם בערב הדשיא דשא ודומיהן:

ז) על דרכי במאמר קדישין סי' ט' במכתבי אל הגאון אדלער ני', דר"א לשיטתו דמכשירי מצוה דוחה שבת וי"ט, ואפילו לרבנן דלא דחו מ"ם מודו בצורך עומר, וכתב על זה מהרח"מ ני' וזה מלשונו, לא הבנתי הא ביבמות יז יליף מקרא דלא דחי, וכן במכילתא פ' ויקהל למה נאמר פרשה זו, לפי שנאמר ועשו לי מקדש כו' יכול אף בשבת, והדין נותן ומה עבודה כו' מכשירי עבודה כגון שניטל קרנו של מזבח או שנפגם הסכין ותקנו בשבת, ת"ל ויקהל משה בחול ולא בשבת ע"כ, הרי דקאמר מזבח שניטל דל"ה אפשר מאתמול, וכן בירושלמי פ' ר"א התיבון הרי מזבח שנפל בשבת דאינו ראוי לבנות בשבת, ופי' הק"ע דהקושיא לר"ע ומשני מן מזבח ראוי לבנות מאתמול כו' מכ"ז מוכח דאף דלא אפשר מאתמול לא דחי, והשבתי לו, חדא דהא י"ל דהמכילתא אתיא בר"ע, וכי תימא לר"א קרא דויקהל ל"ל י"ל קרא דויקהל וכן הקרא דיבמות מיירי בעת היתר הבמות שלא היה הבנין צורך עבודה, וכן לדורות כמו בתחלת בנין בית שני שהיה מזבח בנוי אז אין בנין הבית דוחה, אבל כשיורשה לבנות מזבח ודאי דוחה לר"א כמו פחמין למכשירי מילה, ולצורך עומר אפי' ר"ע מודה לר"א, רק דנשאר קו' ממכילתא וירושלמי על הרע"ב סוף ערובין שהבאתי שם דמתיר לקשור נימא דלא אפשר מאתמול, וי"ל דגם זה לא קשיא, דקאמר שם בירושלמי, מה לי מכשירי שחיטה לאחר שחיטה שכבר דחה שחיטה את השבת, ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה שעדיין לא דחת כו' וא"כ א"ש דברי הרע"ב דס"ל