ראשון לציון הוספות למאמר קדישין
והמזבח ג"כ קרוי מקדש כמו שהבאתי בספרי ד"צ, וזה יהיה בידי ישראל שיזכו לזה, וכדברי הירוש' דמע"ש שמוכח כן ממתניתין כמ"ש התוי"ט, או אולי גם מקדש כמ"ש הבחיי שהבאתי לעיל בראשון לציון אות ג', תשובה שנית הנה הביא דברי זקיני מהר"ל שנתקשה בדברי רש"י שנטה אחר המכילתא שלעתיד יבנה י"ה בב' ידיו ובכתובות ו' משמע דמעשה צדיקים הוא וא"כ קאי על מקדש א' וב' ע"ש שנדחק, ונ"ל ליישב הכל דהא הביא ג"כ ראיה מנוסח של נחם אשר הוא ג"כ בירושלמי באש הצתה כו' וכ"ה בש"ס ב"ק עלי לישלם הבעירה שנאמר ואני אהיה לה חומת אש, וקשה למה דק חומת אש הלא כל העיר והמקדש עתיד לבנות כאמור באש עתיד לבנותה, א"ו ברור אף שהנוסח של נחם באש הצתה ובאש עתיד לבנותה, אין הכוונה שכל העיר תיבנה מאש רק חומת אש יסובבינה, אבל עיקר בנין ירושלים יהיה ע"י מעשה בני אדם, והפירש באש עתיד לבנותה בתוך האש תבנה כאשר יסובבינה בחומת אש וכן עיקר ביהמ"ק תחלה ע"י בני אדם צדיקים, ואח"כ ירד מקדש של מעלה, שהרי ידוע אמרם מקדש שלמעלה מכוון נגד מקדש של מטה, וזה כבר עמד מאז היה מעשה צדיקים בראשון ושני כדאיתא בזוה"ק שבשעה שעשה שלמה המקדש נעשה מיד ג"כ מקדש למעלה, וכן לעתיד כאשר יהיה מעשה צדיקים בבנין של מטה לעומתה תרד מקדש של מעלה לעיני כל היות נצב על מקדש של מטה, ולא כמאז שהיה למעלה נגד מטה רק ירד למטה ממש להופיע ממעל של בנין בני אדם, ומכוון היטב שע"י [illegible] כלל בין המכילתא לש"ס דכתובות הנ"ל רק מר אמר חדא ולא פליגי . וראיה לדרכי מירושלמי המובא בתנחומא פ' פקודי, וז"ל זוש"ה כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו, וכן אתה מוצא שירושלים מכוונת למעלה כמו ירושלים של מטה, ומרוב אהבתה של מטה עשה אחרת למעלה כו' וכן אמר דוד ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו כלומר כעיר שבנה יה, ותרגום ירושלמי דמתבני' ברקיעא בקרתא לאתחברא כחדא בארעא ונשבע ששכינתו לא יכנס בשל מעלה עד שיבנה של מטה עכ"ל. וכ"ה בתעני' ה' מן שבוע' זו אתה למד שתחלה יובנה ירושלים של מטה ע"י ב"א ואח"כ נכנס בשל מעלה ויהיה אז חומת אש לירושלים, וא"כ א"צ לדחוק שמעשה צדיקים על מקדש א' וב', רק קאי על מקדש של מעלה שיבנה יה ע"י בנין של מטה, וזה בא מאתערותיה דלתתא ע"י מעשה בנין הצדיקים וכדברי המדרש שמרוב אהבתה של מטה עשה של מעלה. ומשתוה רעיון זה עם דברי הגאון מאלטונא, אבל אין לפרש הירושלמי דמע"ש שיהיה בידי שמים, שאין סברא כלל לגזור שום גזירה על עת ההוא כשיבוא האש ממעל ודאי יבואו כל קדושים עמו משה ואהרן ודוד וכדכתיבנא לעיל:
ד וראיה ברורה עוד לדרכינו, דבשבת סג לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת כו' ר"א אומר תכשיטין הן לו, אמרו לו מאחר דתכשיטין הן לו למה בטלין לימות המשיח אמר להן מפני שאינן צריכין שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב, ופליגא דשמואל שאמר אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, ופירש"י בפסחים סח ימות המשיח אין משתנין משל עכשיו וקשה לי על שמואל טובא חדא וכי יפלוג על הקרא שאמר ולא: