Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
77scan
of 88

מ ראשון לציון

ולא ישא גוי אל גוי חרב ? ועוד וכי יפלוג שמואל חלילה על בנין העתיד שיבוא עליו מקדש אש ואין לך שינוי גדול מזה מחוק הטבע ? מכל זה מוכח דימות המשיח הוא קודם בוא בן דוד ואז עולם כמנהגו נוהג ויהיה עדן חרב וחנית למלחמת גוג, ואחר בוא ב"ד אז מודה שמואל שלא יהא עוד חרב מגוי אל גוי ויהיה אור חדש שבעתיים מימי בראשית ואז יבוא מקדש אש, ובזה ודאי לא יחלוק שמואל שכאשר יופסק שיעבוד מלכיות ודאי יהיה החיוב הגדול לעסוק בעבודת המזבח בלא מקדש אש, וכי לזה יגאלנו מן השיעבוד שנעבור חלילה על מצות התורה להקריב קרבן תמיד ושארי ק"צ, וכי ישונה ח"ו שום מצוה מן התורה, הלא זה מינות גדול ואפיקורסות מי שיאמר כן -. והרי אמרינן בתעני' י"ז דס"ל לרבנן דגם בזמן הזה אסור לכהנים לשתות יין דשמא מהרה יבנה המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה. ואם נאמר שהמקדש יובנה רק אחר משיח והלא יום מקודם יבוא אליהו ודי יום שלם להפג יינו, א"ו מהרה בזמנינו כשיהיה רשות מיד יבנה ולא יורשת להמתין אפילו שעה אחת עד הוסר יינו רק החיוב מיד. ולפי הנראה מרוח החזיון יובנה המזבח או המקדש טרם גוג; ויבוא גוג וישבית זבח ומנחה ואח"כ יבוא בן דוד ויחזיר הקודש ממטה ויופיע המקדש ממעלה; וכך הוא (בדניאל ט כו) "וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה" מכלל שהיה זבח ומנחה בטרם גוג ובטרם משיח ב"ד וז"ב:

ה) עוד הקשו על דרכי הרב מהרח"מ הנ"ל והרב מוה"ר דוד זיסקינד הנ"ל מהא דאמרינן זבחים כט כל הקדשים שנשחטו קודם פתיחת ההיכל פסולים והקשה ג"כ על הך דס"ל לר' יוחנן בשוחט בחוץ בזמה"ז חייב משום דקדשה לע"ל, והא ליכא דלתות, וק"ו הוא אם בזמן שישנו דלתות דראוי לבילה וראוי לפתיחה פסול כש"כ בליכא דלתות, והשבתי דהא התוס' ביומא סג הקשו כעין זה ממזבח שנפגם, ולא הקשו על ר"י מפתיחת ההיכל, אך הרשב"א הקשה זה מפתח ההיכל, ותי' דבליכא פתח ודלת לית לן בה, והסברתי תירוצו דאם יש היכל ופתח א"כ סגור הוא בפני השכינה ולא מיקרי לפני ד' מש"ה פסולין, אבל באין בית כלל לא זזה שכינה ממקום ארון והרי פתוח הוא ולא סגור והוי לפני ד', ומש"ה לא הקשו תוס' מזה ולא על מקריבין אע"פ שאין בית ומתורץ קושייתם היטב:

ו) הגאון מאלטונא הנ"ל הקשה על דרכי מן סדור התפלה (מגילה יז) וכיון שנבנית ירושלים בא דוד כו' וכיון שבא דוד בא תפלה שנאמר והביאותים כו' וכיון שבא תפלה, בא עבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם כו' הרי שפסוק זה נאמר אחר ביאת משיח, וזה ראיה שאין קרבן לרצון עד שיובנה ביהמ"ק ע"י ביאת משיח ב"ד עכ"ד. והשבתי לו (מלבד מה שהבאתי לעיל סי' ד' ראיות ברורות שתמיד הוא לרצון אם יהיה לנו יכולת ורשיון לעבוד עבודה) הנה כבר הבאתי ראיות מן המדרש ומהזוהר שכמה גאולות תהיינה לעתיד, וכמ"ש בפ' פנחס שארבע גאולות עתידין למהוי וכ"כ המדרש על וכוס פרעה בידו, וכן כתבתי שארבעה נגד חלקי הזמן שבפ' וישלח בזוה"ק על הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה. ברה כחמה. איומה כנדגלות. הרי ארבע, ולכן תפלתנו נוסדה בב' צדדים. הא' גאולה השלימה שאחר בן דוד, ב' ראשונה ושניה הנ"ל, והסידור של אנשי כנסת הגדולה ראיה לדרכי, שאחר ברכת השנים דכ' ואתם הרי