מאמר קדישין
מקדש ירקבו היינו אם אין מזבח שקרוי מקדש ואם כן הא דאמר בסוגיא דידן מהרה יבנה המקדש היינו מזבח דשרי בלילה וכן איתא להדיא בכפות תמרים ד' לה דמקדש היינו מזבח ועבודה. (ואפשר דרש"י ותוספ' הנ"ל דייקי לשון מקדש אבל לרמב"ם וטור ומ"ל וכפ"ת א"ש טפי) וזה ברור ואמת בעזרת השם.
ועתה יתיישב קושיא של רש"י דאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב, יש ליישב בתרי אנפי אחד דהתוספות כתבו בסוכה שם דבור המתחיל אי נמי בשם יש מפרשים פירוש אחר מרש"י דקאי על ערב יום טוב ומסקי דבלאו הכי קשה נמי מהך דבנין בלילה ועל כן צריך לומר כפירש רש"י עיין שם, ולפי זה כיון שישבנו קושיא זו מהך דלילה ממילא נוכל לעמוד בהך פי' די"מ דקאי על עי"ט ע"ש :
אופן שני לפי דרכינו דהא קשה עוד לרבי אליעזר דסבירא ליה דמכשיר מצוה דוחה שבת ויום טוב הא מזבח נמי מכשירי מצוה היא, ואם התיר רבי אליעזר לעשות פחמין כדי לעשות אזמל למול בשבת כל שכן מזבח לעבודה שדוחה שבת דהוי מכשירי עבודה ואם כן קשה לרבי אליעזר למה אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב .
ולפי דרכינו אתי שפיר דשם בשבועות דמיירי בבנין עזרות שכבר המזבח בנוי כדכתיבנא לעיל שתחלה בנוי המזבח ואם כן אין לזה ענין לעבודה משום הכי לא דחי שבת ויום טוב וכן בנין המשכן שכבר היה עבודת קרבן בבמה, משום הכי לא דחי יום טוב דלא הוו מכשירי עבודה כלל משום הכי במשכן נאסרו כל המלאכות אף לרבי אליעזר דלא הוי מכשירי עבודה כלל אבל עכשיו כשרצה לגמור המזבח שמזולתו ליכא עבודה אם כן הוה ליה מכשירי עבודה ודוחה יום טוב. ואם כן לא מיבעי לרבי אליעזר שהיה תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי וכל דבריו מפי השמועה מרבו כדאיתא בסוכה ורבי יוחנן בן זכאי אמר שם דין זה ועשה תקנה זו ואם כן ודאי דוחה י"ט אלא אף לרבנן דלא סבירא ליה מכשירי עבודה דוחה, מכל מקום יש לומר דכאן לכולי עלמא דוחה חדא דרבי עקיבא אמר מילתא דאפשר למיעבד מאתמול אינו דוחה וכאן לא היה אפשר מאתמול דודאי מיד כשיבוא רשות לא יתעצלו בה כלילה כיום לא ינוחו ולא ישקוטו ועוד דבשבת פר"א אמרי' דלענין הקרבת עומר דוחה לכולי עלמא אפילו לרבי עקיבא דהא שרי טחינה והרקדה דילפינן מן בחריש תשבות דמכשירי עומר . דוחה, אם כן יש לומר דגמר בנין המזבח לצורך העומר נמי דחי יום טוב ועוד הא מצינו בסוף עירובין גבי קושרין נימא בשבת במקדש ופירש הרב מברטנורא משום דמכשירי מצוה שאי אפשר למיעבד מאתמול דוחה שבת לכולי עלמא והנימא שנפסק בשבת אי אפשר מאתמול וכן כתב התוי"ט שם ואם התם שאפשר לעשות השיר על ידי אחר שלא כל הכלי שיר נפסקו אפילו הכי שרי כל שכן כאן כשניתן רשות וא"א מאתמול דשרי בשבת משום מצות עומר דהוא במועדו אז והמצוה עוברת וקרא אמר במועדו וא"ש .
בראשית אמרי במאמר דרישת ציון שפכתי שיחי נגד חלקי הסותר של דרישת