Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
51scan
of 88

מאמר העבודה כז

מעמנו כל שיש רשות ואפשרות להקריב החוב מוטל על כלל ישראל כמקדם :

תשובה שלישית דלהדיא כתב הרמב"ם בפי' המשניות קידושין על מתני' דהנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה וז"ל בסוף דבריו שם וכל זה מחויב במשפחה שקרא עליה ערעור, והוא שיאמרו שמשפחה פלונית יש בה פסלנות , אבל משפחה שאין בה חשד אין צריך לבדוק שהעיקר אצלינו כל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות עכ"ל וכן כתב הרב פרק רביעי דקידושין והנה על בדיקה זו שנינו אין בודקין מן המזבח ולמעלה והם דברי רמב"ם בחיבורו לעיל' אלמא דכ"ז נאמר רק כשיצא ערעור על המשפחה אבל בלא ערעור א"צ בדיקה באמהות ולא במזבח וזה ברור .

וראיה עוד לדבר דהא קשה על הרמב"ם מאחר דידוע דיוחסין חמיר יותר מתרומה דהא פליגי בש"ס אי מעלין מתרומה ליוחסין ולמה א"כ בפי"ט לענין נשואי אשה כהנת שהוא יוחסין כתב דרק ביצא ערעור צריך בדיקה וכאן בפ"כ לענין תרומה כתב סתם שצריך להיות מיוחס משמע בלא ערעור לכן נראה אחת משתי אלו או דבפרק כ' אף שסתם מכל מקום מיירי בערעור או יותר נראה דהא קשה עוד דכתב שם הלכה א' דתרומה של תורה וחלה של תורה אין אוכל אותם אלא כהן מיוחס עכ"ל וקשה הא בזמן הזה ליכא תרומה דאורייתא ולא חלה דאורייתא כמ"ש הרמב"ם שם הלכה ג', אלא ודאי מיירי רמב"ם בזמן הבית והוא בעוד שהיה ריעותא לכל הכהנים שנשאו נשים נכריות בבבל וכמו שהבאתי לעיל מדברי רש"י אבל אחר שנתלבנו ממש א"צ להיות מיוחס ממזבח או בדיקה דסומכין על החזקה .

ולדרבינו יש עוד ראיה מן לשון רמב"ם סוף ה' מלכים פי"ב ה"ב וז"ל הנה אנכי שולח את אליהו, ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות אלא לשים שלום בעולם כו' ובהלכה ג' בימי מלך המשיח כו' יתייחסו כולם על פיו ברוח הקדושה שתנוח עליו שנא' וישב מצרף ומטהר, ובני לוי יטהר תחלה וכו' ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם שמודיע שזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על מי שהוא בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה עכ"ל וכן הוא בש"ס (קידושין ע"א) אר"י צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה .

ואולי תאמר שכל זה הוא רק לעתיד כשיבוא משיח אמיתי אז יטהרו הכל, הא ליתא שכבר הבאתי ראיה ממשנה עדיות שעל טרם בוא אליהו באתה הלכה למשה מסיני ועוד שהרמב"ם כ' שם שלא תתחדש שום הלכה בימי המשיח ואיך א"כ יש הפרש בין היום או לעתיד בזה, אלא ברור שכל העתים שוות לטובה להיות הכל בחזקת טהרה .

סליק מאמר העבודה חלק א'.