[illegible] מאמר העבודה
מן הגולה לשרת בבנין בית שני עכ"ל רש"י, הרי להדיא דרק מפני הריעותא הוצרכו להתייחס, אבל אלו לא היה ריעותא היו סומכין על החזקה כי גדולה חזקה, ומשום הכי מה דקאמר הש"ס שם דלא התיר להם אלא קדשי גבול שהוחזקו בה, ולא תרומה דאורייתא, היינו בזמן ההוא שהיה ריעותא הנ"ל כפירש רש"י. אבל עכשיו שכבר נתבררו ונתלבנו בזמן הבית על ידי בית דין היושב בלשכת הגזית לבדוק את הכהונה כדאיתא בש"ס, ומי שלא הביא ראיה נגאל מהכהונה, ממילא כל הנשארים שם בשם כהנים המה בחזקתן בלי ריעותא.
ואם ישיבני עוד מדברי רמב"ם פ"כ מהלכות איסורי ביאה „כל כהנים בזמן הזה בחזקת הם כהנים ואין אוכלין אלא קדשי גבול, אבל תרומה דאורייתא לא אוכל אלא כהן מיוחס, ואיזה מיוחס כל שהעידו שני עדים שהוא כהן בן פלוני כהן עד איש שא"צ בדיקה והוא הכהן ששימש על גבי המזבח עכ"ל, ואם בתרומה דאורייתא בעינן מיוחס בזמן הזה, כל שכן בעבודה החמורה ? הרבה תשובות יש בדבר, חדא בדבר זה שכתב אופן היחוס מקור הנובע מן הש"ס קידושין דף ע"ו אין בודקין מן המזבח ולמעלה וכמ"ש הרב המגיד שם אשר עיקר הבדיקה במתני' הוא ארבעה אמהות שהן ח' ופריך נבדוק בגברי ומשני לה ומוכח משם שאלו היה איש שצריך בדיקה היה מצריכין לו ארבע אמהות ותו לא, אבל לא בדיקה עד כהן ששימש, שכל כהן שנבדק בארבע אמהות דהיינו בארבע דורות הרי הוא בחזקתו וכן הוא להדיא בתוספות שם ורבינו תם כ' בס' הישר דהא דצריך בדיקה היינו דוקא להכשיר בניהם לעבודה, אי נמי להכשיר עצמו לעבודה, אבל להאכילו בתרומה אין צריך בדיקה כד"א בפרק האשה אני כהן וחבירי כהן נאמן להאכילו תרומה וא"נ להשיאו אשה עכ"ל, הרי דסבירא להו דלהכשיר לעבודת עצמו נמי מהני בדיקה זו של ד' אמהות דמזה איירי שם, והש"ס נקט רק לקולא אין בודקין מן המזבח ולמעלה דאם שימש זקנו אצל המזבח אין צריך בדיקה זו ואם כן קשה על הרמב"ם למה נקט כן לחומרא, לזה נראה דכוונת רמב"ם שם כרבינו תם הנ"ל וה"ק איזהו מיוחס בלי בדיקת ד' אמהות, אם ידעינן ליה ששימש ע"ג מזבח אז א"צ עוד לבדוק אמותיו, אבל בדיקה ודאי מהני ובדיקה זו גם היום באפשרות לעשותו ואם תאמר הלא סתם רמב"ם דבריו י"ל דמשום הכי נקט בלשונו עד איש שאין צריך בדיקה כו' לפיכך אין בודקין כו' משמע להדיא דבלא יחוס זה של מזבח בודקין והיינו הבדיקה שהזכיר רמב"ם בפרק י"ט הלכה י"ח שם תשובה שנית על הקושיא מדברי רמב"ם הנ"ל, הנה מן התורה ודאי אזלינן בתר רוב וחזקה וכמו שהוכחנו לעיל מבואר מדברי רש"י וכדאמרינן בש"ס כל הארצות בחזקת כשרות רק דמעלה עשו ביוחסין, וזהו ברור דרבנן לא עשו תקנתא רק היכי דאפשר במיוחסין, אבל היכי דאי אפשר שאין כאן שום מיוחס. אטו יעקרו עבודה דאורייתא בשביל מעלה דרבנן, ואף שיש כח ביד חכמים לעקור עשה דאורייתא בשביל גזירה, היינו כשהוא באקראי כגון שלא לתקוע שופר בראש השנה שחל בשבת שרק בשנה זו נעקר אבל כל שנעקרה המצוה לעולם לא וכמו שכתב המגן אברהם סי' תקפ"ט סעיף קטן ד' עיין שם ואם כן כשאפשר בעבודה איך נעקרה בשביל מעלה וחיוב מצות עבודה לא נתבטלה מעמנו