מאמר העבודה כו
כך יבוא אליהו באחרית ושלימות הגאולה, לפני בוא יום הגדול והנורא, ועל כן יהיה הכרח גדול להלכה למשה מסיני הנ"ל, שהרי כאשר יהיה מזבח בנוי בטרם יבוא אליהו אנחנו לא נדע איך נעשה לריח ניחוח לה' בשביל שנחכה לנביא שיודיענו מי הוא הראוי לכהן להקריב קרבן לה', וכאשר לא יהיה קרבן לכפר ולרצון לפני ה', לא יופיע אור הנבואה הבאה אחר הקרבן כמו שהיה במקדש ראשון שבהקריב קרבן מלא הענן את הקודש וכן היה בימי המילואים של משכן במדבר וכמו שהבאתי לעיל מן הספרי שלא נמתין על נביא רק נדרוש ציון ואחר כך יבוא נביא וכמו במנוח שמפליא לעשות על ידי הקרבן ואם נשמור אז על טהרת הכהנים על ידי נביא לא יהיה קרבן וא"כ תהיה ראשית הגאולה כמעט מן הנמנעות ח"ו, שאין קרבן בלי אליהו עבור הכהנים, ואין אליהו בלי קרבן. לזה גדול העצה הקדים רפואות תעלה להודיענו על ידי הלכה למשה מסיני שלא נחכה על אליהו בשביל טהרת הכהנים, כי כל הכהנים בחזקת כשרותן יהיו לעתיד ואין אליהו בא לקרב או לרחק, רק כל המתיחס מאבותיו בשם כהן וריעותא לא נמצא בו אזלינן בתר רובא וחזקה כיון דליכא לברורי על ידי כתב התיחס, ואליהו לא בא רק לקרב מי שנשמע בו שמץ פסול והרחקנו אותו מספק או שרחקוהו בזרוע ובחזקת ידם שלא כדת כמו שעשו בני ציון למשפחה פלונית, או להפך שיהיה ראוי לפסול מספק וקרבוה אוהביה בזרוע כגון אלו יודיע אליהו האמת מאחר שלא מן הדין תורה הוכשר, אבל מי שהוכשר על פי דין תורה כגון שסמכו על החזקות והכשרנוה, אז אפילו לפי האמת יש בה שמץ פסול, לא ירחיקנה אליהו מפני שהדין תורה הכשירתו ומעשה ב"ד כדת קים לעד, ורבי יהודה הוסיף שאף אלו שהוקרבו שלא כדין לא ירחק אליהו, אלא כל הנקרא בשם כהן מאבותיו בלי ריעותא מבוררת ישרת עם אחיו הכהנים וכן כתב הרמב"ם בפירושו למשנה הנזכרת וז"ל והכמים אומרים אין עושק ביוחסין כל הנקרא בשמו הכל יתייחסו אל האמת והתורה שהיא אב. לכל עכ"ל. ואין זה מובן רק על פי דרכינו הנ"ל, שכל שהדין תורה התירתו על פי רוב וחזקה. הוא נקרא בשמו ויתייחס אל האמת אפילו יוכל להיות נגד האמת, התורה אסרה הפסולין והיא הכשירה על ידי רוב וחזקה ושארי דתי תורתנו הקדושה ומעתה צא ולמד אם מי שנתקרב שלא כדין לא ירחק אליהו כ"ש מי שלא נודע בו שום ריעותא שישאר בחזקת כשרותו.
ה) ואם ישיב עלי מדברי הש"ס (פ"ב דכתובות דף כ"ג) דפליגי אי מעלין מתרומה ליוחסין ומן המקרא הזה, „אלה בקשו כתב התיחסם ולא מצאו ויגאלו מן הכהונה (עזרא ד') על זה אשיב אמרי משני טעמים, א) דבזמן בית שני היה לרוב הכהנים כתב היחוס ואין לסמוך על הרוב היכי דאיכא לברורי ע"י כתב היחוס שהיה לו לשמרו ככל אחיו הכהנים וגם יש בו ריעותא דנפילה, שנאבד ממנה כתב היחוס ועליו להביא ראיה. ב) שאז היה ריעותא ברורה כדפירש"י (כתובות כ"ד) ד"ה בקשו כתבם לפי שהתחתנו כהנים בגולה בגויי הארץ וילדו להם בנים ככתוב בספר עזרא והם חללים, על כן הוצרכו הנולדים בגולה להתיחס, כשעלו מן