מאמר ראשון יב
יתבטל זה הטעם שיבנה בית המקדש ולא יהיה ב"ד שבאותו הדור רשאין לבטל. כי אולי לא יהיה גדולים מזה הב"ד, כי בנין בהמ"ק קודם למלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי אמתניתין כו' שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד, ונמצא שעד מלכות בית דוד יהיה לאויבים קצת ממשלה עלינו וכמו שהיא בתחלת בית שני, ובשלוט האויבים ויהיו בירושלים לא נתבטל הטעם לגמרי עכ"ל.
ג) והיה כאשר יהיו רבים מנדחי ישראל בארץ הקדושה ובירושלים ויעל קרבנם לריח ניחוח לה' וירפאו את מזבח ה' ההרוס, אז יהי' לרצון לפני אדון כל להוריד אור פני רוח הקודש לעמו, כאמור כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך (ישעיה נ"ד) המשיל גאולת ישראל למי נח, כאשר בימי נח נרצה לפניו קרבן ריח הניחוח אז נשבע מעבור עוד מים למבול, כנאמר וירח את ריח הנחוח ויאמר ה' לא אוסיף לקלל את האדמה כו' כן כאשר נפיק רצון מה' ע"י קרבן ריח נחוח ונכפר לנו על כל עונותינו אז ישוב וניחם ה' לסבב לנו גאולה שלימה גאולת עולם ושמחת נצח סלה בעת ההיא יבוא מלחמת גוג ומגוג הנזכר ביחזקאל שיבוא אחרי היות ישראל מאוסף מגוים, ואז בוא יבוא צמח, ה' אלקים וכל קדושו עמו ישמח ה' במעשיו והיתה לה' המלוכה סלה.
ד) ראיה ברורה לדבר שנאמר ביחזקאל ל"ח בנבואת גוג המגוג וכה ידבר אל גוג "מימים רבים תפקד, באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקובצת מעמים רבים, על הרי ישראל אשר היה לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כולם ועלית כשואה תבוא וגו' להשיב ידך על חרבות נושבות ואל עם מאוסף מגוים עושה מקנה וקנין וגו' ביום ההוא בשבת עמי ישראל וגו' ועלית על עמי ישראל כענן וגו' באחרית הימים תהיה למען דעת הגוים אותי בהקדשי בך לעיניהם גוג וגו' ונשפטתי אתו בדבר ובדם ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו וגו' הנה הודיענו הנביא ע"ה שאחרי היות ארץ ישראל משובבה ובני ישראל הנקבצים מעמים ישבו לבטח שם ויעשו מקנה וקנין אז יעלה עליהם גוג וזה יתקדש שמו הגדול ית' ויבוא יום הנורא ואז יבוא משיח בן דוד ושמו הגדול יהי' נקדש בגוים ואז יתקיימו כל יעודי הנביאים בחומת אש סביב ובית המקדש אש אשר כוננו ידיו יתברך, הנה הראיתיך קורא המשכיל כי ראשית הגאולה מצער תהיה, לא ע"י משיח צדקינו, כי משיח יבוא אחר מלחמת גוג וקיבוץ גליות קדם מלחמת גוג, כאמור בקרא הנ"ל שאחרי היותם יושבים בטח בארצם יבוא גוג, ובהכרח יהיה הקיבוץ זולת משיח רק ע"י המלכות כדברי הירושלמי ורמב"ן ורד"ק הנ"ל, וכן כתב עוד הרמב"ן על דברי ישעיה ע"ה שאמר נאום ה' אלקים מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו ופי' שמתחלה יקבץ רבים מנדחי ישראל, ולא כולם, ואחרי מלחמת גוג אמר עוד אקבץ עליו לנקבציו שיקבצו שנית על הנקבצים הקבוצים מכבר, וכן יראה בעיני מבואר מפי ה' בתורתנו הקדושה ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה, אמר שני פעמים ושב, כי מתחלה ושב שבותך אפס קציהו ורחמך ע"ז כי נרצה עונך ע"י ריח נחוח קרבנותיך, ואז ושב וקבצך מכל העמים שנית קיבוץ גדול כולו ויביאם אז בכרכרות והיו מלכים אומניהם. וגם יראה בעיני ברור שעל ראשית