Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
20scan
of 88

מלבד שהודיענו התנא האלהי שהגאולה לא כנהר שוטף יגיע אלינו, רק בקול דממה דקה מעט מעט יצמיח אור נוגה קרן ישענו, אף גם זאת יאיר עינינו באמרו דיתתקפון תחלה ואח"כ ינהיר לון קב"ה להורות לנו שמתחלה יצרך אתערותא מלתתא דיתתקפון מלשון התפעל, מעצמינו נתקיף למיעבד עובדא בכל עז, ואז ינהיר קב"ה לעלמין, וכן דייק בלשונו לעיל באמרו כדין יפתח לון פתחא דנהורא דקיק זעיר כו' עד דקב"ה יפתח לון תרעין עילאין, הרי דמתחלה לא הזכיר שהקב"ה יפתח רק סתם יפתח לון, ואח"כ כאשר יופתח ע"י אמצעות אנשי שם אז הקב"ה ינהיר לון תרעין עילאין.

והרב החכם מו"ה שלמה פלעסנר העירני כתנא דמסייע על דברי ירושלמי פ"ק דברכות דף ג' וז"ל ר"ח רבה ור"ש ב"ר הוו מהלכין בהדת בקעא ארבל בקריצתא (פי' בעלות השחר) וראו אילת השחר שבקע אורה. א"ל ר"ח רבה לר"ש, כך הוא גאולתן של ישראל בתחלה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת, ומה טעמא כי אשב בחושך ה' אור לי וכך בתחלה ומרדכי יושב בשער המלך, ואח"כ ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואח"כ ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ ליהודים היתה אורה עכ"ל, הרי זה ממש כדברי הזהר הנ"ל. וכן מצאתי במדרש רבה שיר השירים על מקרא מי זאת הנשקפה כמו שחר כו' כך תהיה גאולתן של ישראל מצפצפת, בתחלה היא באה קימעא קימעא כו' עיין שם וכן כעת האיר השחר לבני ישראל אשר מהם יושבים בשער המלך ראשונה במלכות, ויוכל המשכיל להבחין, כי מעת נתון חופש מן קיסר נאפאלעאן הראשון ומן האללאנד היה בקיעת האור קימעא, ואח"כ בא החופש בשארי מדינות, וכעת יושבים קרוב למלכות כמו בית ראטהשילד מונטפיורי וכדומה הגענו בע"ה לאור מחט סדקות, ונוחיל עתה ליפה כלבנה היות הולך ואור עד נכון היום הגדול בעזה"י ב"ב אמן,

ב) ועתה נברר בראיות בע"ה איך הלב יחיל לגאולה וישועה: ידידי הקורא הסר מעטה ההרגל מעליך, אשר המון עם יחשבון, כי כרגע יריע אף יצריח משיח צדקינו ויתקע בשופר גדול להרעיש כל יושבי תבל, לא כן כי ראשית הגאולה ע"י התעוררות רוח נדיבים וע"י רצון המלכיות לקבץ מעט מני פזורי ישראל לאדמת קודש, כמ"ש איש אלקים רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל על פסוק האלף לך שלמה בביאורו שם, וז"ל ראשית הגאולה העתידה תהיה עפ"י רשיון המלכיות ויהיה קצת קיבוץ גליות ואח"כ יוסיף הש"י שנית ידו, כדכתיב ושב את שבותך ואח"כ ושב וקבצך מכל העמים עכ"ד, וכ"כ הרד"ק בתלים קמ"ו במזמור הללי נפשי על פסוק שאין לו תשועה וז"ל כי לה' לבדו התשועה והוא יסובבינה על יד בני אדם כמו שסיבב גלות בבל ע"י כורש וכן לעתיד יסבב גאולת ישראל ע"י מלכי הגוים שיעורר את רוחם לשלחם כו' עכ"ל. *וכ"כ הרב תי"ט על פי הירושלמי וז"ל התי"ט פ"ה דמעשר שני מ"ב ותנאי היה בדבר כו' שהתקנה היה שלא להעלות כדי שלא לעטר שוקי ירושלים הנתונה ביד האויבים, ואף אם יתבטל


*) וכ"כ החכם אברבנאל בספרו משמיע ישועה דף כה ע"ד וע"י הגוים עצמם יהי' הנס הזה עכ"ל וכ"כ ועלו מושיעים עי"ש.