Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion and First to Zion · 1866
15scan
of 88

שער ציון ט

שלא נעזבינה בידו ל"מ אי אין קנין לנכרי דקרקע אינה נגזלת והיא כשל ישראל אלא אף אי יש קנין דכש"כ הוא ומשועבדים גם גופינו בזה לפדותם כדברי מהרמ"ש הנ"ל, והעשה של וירשתם אותה וישבתם בה נחלק לשני עשין הא' כמבואר בדברי מהר"י טראני (המובא בדברי קדשו של הגאון ר"צ) סוף כתובות דישיבת א"י בזמן הזה מ"ע מנאה רמב"ן במנין המצות וירשתם אותה וישבתם בה אפי' בזמן הזה עכ"ל מהרי"ט, השני כמבואר בלשון רמבן במצוה ד' שם וז"ל מצוה ד' שנצטוינו בתורה לרשת הארץ אשר נתן לאבותינו ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה והוא אומרו וירשתם את הארץ וסיים שם שכל מה שהפליגו חז"ל בדירת א"י הכל ממצות עשה לדורות אפי' בזמן גלות ולשון ספרי כו' שקולה מצות ישיבת ארץ כנגד כל המצות שבתורה עד כאן דברי הקדוש רמ"בן ז"ל. ומבואר מזה שעיקר המצוה שנצוו לרשת הארץ בכדי שנשב בה, וחז"ל (קידושין כ"ו) למדו ממקרא זה דקונין בחזקה, דבמה ירשתם בישיבה הרי שנקבע מ"ע של וירשתם ע"י ישיבה, ובזמנינו שא"א לקנות בחזקה של אז שהי' ע"י כיבוש ואנחנו מושבעין ועומדין שלא נעשה חזקה ע"י כיבוש, א"כ עיקר הישיבה בקנין כסף וכמבואר שם בתוס' ד"ה אמר קרא כו' ה"מ מנכרי שכל קניינו בכסף עכ"ל ועדיף קנין כסף מחזקה אפי' ברשות כש"כ מחזקה ע"י כיבוש כדברי רמ"בם אשר ביארתי בספרי כוס ישועות וז"ל הרמבם ולמה אמרו קדושה שני' קדשה לעת"ל משום דהיתה חזקה ברשות כורש ועדיף מכיבוש ראשון בע"כ דאתי כיבוש דידהו ומבטל כיבוש דידן אבל חזקה ברשות כורש לא יוכל להתבטל, נמצא דכעת רק שדות בכסף יקנו דעדיף מכולם ומקיימין בזה מצות ישיבה, (ועיין בפתח השער לספרי סלו המסילה) :

והנה האירו מול עיני דברי ידידי ומכירי וחביבי כנפשי ה"ה הגאון הגדול החריף ובקי מו"ה שמואל מסלאנט היושב בא"הק תוב"ב, וכתבו בשמו הגדול בכבוד הלבנון המובא מירושלים עמוד 85 לישב בפשיטות הבבלי והירושלמי בענין סוף כתובות הכל מעלין לא"י וכו', ולא זכיתי להבין דבריו שם וז"ל וקשה טובא הלא ישיבת א"י אינה מצוה חיובית אפי' לדעת הרמ"בן וסיעתו שסוברים שזה נחשב למ"ע מ"מ מודים דאינה מצוה חיובית כמו שאר מצות ומבואר בגמרא שם ג' שבועות וכו' אחת שלא יעלו בחומה – וא"כ וודאי אינה מצוה חיובית על כל איש ואיש וא"כ במה כחה יפה לכוף לבעלה לקיים מצוה זאת של ישיבת הארץ יותר משארי מצות חיובית והלא בכיבוד אב ואם מצוה חיובית אמרו איש סיפק בידו לעשות אשה אינה סיפוק בידה לעשות ואינה יכולה לכוף לבעלה שיניח אותה לקיים מצות כיבוד א"וא עכ"ל.

מה מאוד תמהני על דבריו הלא הרמ"בן דבר ברור מלל בספר המצות שלו בז"הל שם א"כ היא מצוה עשה לדורות מתחייב כל א' ממנו ואפי' בזמן הגלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה וכו'. וגם מביא שם בסופו הספרי איך שישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות שבתורה עכ"ל הרמ"בן, בלשונו הקדוש אמר "מתחייב כל א' ממנו" וכו' ושקולה כנגד כל המצות שבתורה אשר המה חיובית, ואיה איפו המקום אשר מצא הגאון הנ"ל דהרמ"בן וסייעתו מודים דאינה מצוה חיובית כמו שארי מצוה ? גם מה שמבאר מגמרא שם ג' שבועות אחת שלא יעלו בחומה וא"כ וודאי