פתיחה.
אמר ר' יהושע בן לוי, אמר להם הקב"ה לישראל. אתם גרמתם להחריב ביתי, ולהגלות את בני היו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם, דכתיב שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך (מס' דרך ארץ ).
ירצה, אם בכל לב תשאלו ותבקשו שלום ירושלים, אז ישליו אוהביך, ואומר יהיה שלום בחילך שלוה בארמנותיך,- אם יהי' עיניך ולבך אל אדמת קודש אז יבקע כשחר אורך, לכפר עון, והרק שפע על הברכה וחיים עד העולם. ובמה יזכה את ארחו בקודש להיות אור לו בציון ? ע"ז נאמר בפיך ולבבך לעשותו, בפיך להתפלל על בנינה ומכונה, בלבבך שלא יזח מחושן לבך. כוסף רוחו על הר ציון, ולא יחשו המזכירים את ד' בכל לב ידרשוהו, לעשותו, בכל נפשך בפועל ובכל מאודיך בממונך להזיל זהב מכיסו ואיש איש כברכת ד' אליו יושיע לעניי ארץ ישראל, כי העם היושב בה נשואי עון, עוסקים בתורת ד' יומם ולילה, וישאלו, ללחם אין, וגם לשום מחסה ומגן להדרים עליה בבנין בתי מחסה והעולה על כולנה, לכונן רגבי חרבותי', ועפרה יחונן לנטוע כרם ולזרוע פרי לצדקה והאדמה לא תשם, להשביע נפשות רעבים שמה, הצמאים לדבר ד' י"ש:
ורבים אומרים די לנו לכלכל עניי עירנו כי כבר אמרו עניי עירך קודמין ואמנם ירא שמים יצא את כולם,- ואשר יקפוץ ידו מנדבת הקודש והמקדש, ממקום קדוש יהלכון וירחקון וישימו מעטה הסתר עלימו עפ"י דברי רז"ל הנ"ל, ואולם הלא עיניהם יביטו ויבחנו, אשר עוד אמרו רז"ל, כי זה נאמר רק בחוצה לארץ, אבל עניי ארץ ישראל יש להן דין קדימה, כדאיתא בספרי פ' ראה. פרשה קטז באחד שעריך יושבי עירך קודמין ליושבי עיר אחרת, בארצך יושבי הארץ קודמין ליושבי חוצה לארץ ע"כ לשונו, וכן פסק בש"ע יו"ד סי' רנ"א ס"ג, הרי לפניך שאין-זה מעטה תהלה באמרך יושבי עירך קודם. שלא אמרו-כן על יושבי א"י כאמור. ע"כ הוא הדבר אשר דברתי ירא שמים יצא את כולם, ישכיל אל דל אשר בעירו ולא יקפוץ ידו מעניי א"י ובזכות זה יצליחהו העליון ית' בכל עסקיו כאמור יהי שלום בחילך עדי עד סלה:
וב"ת חתם סופר סי' רלג-ל"ד מביא ראיות ברורות שאף ליושב ירושלים יש דין קדימה נגד עניי שאר א"י כל שכן נגד ח"ל. וגם יברר שם שיושבי ירושלי' לא בלבד בשביל מצות התלויות בה, אלא משום קדושה-עצמה שמעולם ועד עולם זה שער השמים אף מאז הי' הכנעני בארץ, ואף כי אחרי כן שלא זזה השכינה משם אף בחורבנה 1