Tzvi Hirsch Kalischer · Seeking Zion · 1862
4scan
of 43

פתיחה

בחורבנה וכדאי' ביבמות ו' ע"ב דמורא מקדש בזמה"ז, וכ"כ ב"ח מהרי"ק, וגם נתקדש בקדושת יהושע, כבר הקדיש שם אדם הראשון ונח, ונעקד יצחק וחלם יעקב ואמר מה נורא המקום הזה וזה שער השמים, ודוד המע"ה מצא שם משכנות אביר יעקב, כ"ז העלה הגאון הנ"ל בראיות. גם התשב"ץ סי' ר"ח האריך בזה בעולם הקדושה בזה"ז, וכדאי' גם במדרש ש"ה ד"ה אני חומה, שגם אחר החרבן לא נמנעו פעמי רגלים שם ג' פעמים בשנה כי מטה רבה היא, והתשב"ץ העיד שגם בימי הגאונים עלו כל הסמוכים לא"י ובשגם נסים נעשה להם ע"ש, ואנחנו נרחיב בע"ה במאמר שני בחבור זה גודל הזכי' למי שדר בא"י, ורבינו הגדול הרמב"ן ז"ל מנה למצות עשה בישיבת א"י שלא לעזבה שוממה ע"ש, ומזה נשמע כי רוב בני ישראל אשר לא יוכלו לזכות לזה, עכ"פ יזכו במה שיעזרו להיושבים עליו וכל שכן להרבות ישוב א"י אשר יתן יבולה לבני ישראל ונחשב להעוזר לזה כאלו דר שם וזוכה לטוב הצפון בעוה"ב:

ואולם ישנו עוד רבים אשר יקפצו ידם מתת לעניי א"י, באמרם למה נתמוך ידי אנשים הבוחרים בבטלה, נרפים הם מרפים, ואינם עוסקים במלאכה ועבודה ומטילים צרכיהם על בני ח"ל, הגם כי זה טענת היצר, כי החכמים שם תופשי תורה, ולא התגלגלו לעבודה מנוער ורובם באו מארץ רחוקה, והשליכו נפשם מנגד לזכות לדור בארץ הקודש, ובארץ זר למו מה ידעון לחפש עסק או מלאכת עבודה, במקום אשר מעולם לא דרך כף רגלם בה, ואך אל נדיבי אחב"י עיניהם נשואות, ודי להם בלחם צר ומים לחץ להסתפק בנחלת ד'. ואמנם כדי לחדול מצוה זו מכל וכל, זאת העצה הישרה מן אשר יתבאר בספרי זה באורך, ומן חברת ישוב א"י אשר מעיר פפד"מ תצמיח להקים שמה נחלת שדה וכרם, ומזה תופיע קרן ישועה להדרים בא"י אשר המה בחוסר כל וברעבון עצום, ואין הקומץ המתקבץ מכל הארצות, משביע את האריות המחכים לטרף, והמה עטופים ברעב וכמה צדיקי עולם יתעלפו בחוצות ירושלים, ועולליהם נדדו ללחם אין, ותחת אשר מעולם משם מקור שפע הברכה, כי מציון צוה ד' את הברכה, עתה יינקו המה תמצית מן התמצית מחוצה לארץ מאשר של נדיבים יקמו מחובת הקודש, לא כן אם עבודת ארצינו כוננה ידינו ונחל אתערותא דלתתא באדמת קודש, אז בלי ספק יטה ד' את הברכה כטל חרמון שיורד על הררי ציון, ולא יצרכו עוד להמתין על בוא תבואות הארץ ממצרים ומסביבות ארץ ישראל רק שם נזרע ונמצא מאה שערים מברכת ד' אשר עיני י"ת בה מראשית השנה עד אחריתה. וכאשר תשבע מיבולה, אז יספיק למו קיבוץ הכסף מחוץ לארץ, אשר בשמחה יקומו לעזרת ד' לגבורים בתורה, כי לאגורת כסף אחת ישביע נפש שוקקה בהיות פסת בר בארץ הקודש, ולא ייחלו עוד למלאות שבר בתיהם ממצרים. רק בקרב הארץ ישית לנו ברכה. ועוד תועלת רב, כי נזכה לקיים מצות התלויות בארץ, כי כל אשר יסיע לעבודת קרקע יהי' כאלו הוא קיים מצות התלויות בארץ אשר העובדים שמה תחת משגיח יקיימום. ומלבד כל אלה יהי' זה סיבה לראשית גאולה לארץ הקדושה, אשר לאט לאט תצמיח קרן ישועה כאשר יתברר בספרי זה בראיות נכוחות וכאשר שית גאולה לארץ בארציית, כן יצמח קרן ישועה משמים ממעל כאשר עיני הקורא תחזינה משרים בראיות ברורות בספרי זה בע"ה:

ואם יטעון עוד שום מתעקש לאמר, כי נבטל בזה לימוד התורה מן העוסקים שמה לילה ויום, ונמשיכם מרוחניותם אל האדמיות, לא מחכמה שאלת על זאת, אדרבה מזה תתגדל עטרת התורה, כי אם אין קמח אין תורה, ואם יהי' קמח בארצם ילמדו ברחבה, כי כבר קבלנו ידיעה נאמנה כי נמצאים שמה רבים אשר אור התורה לא זרח למו, ורוצים בכל לב לקבל עבודת אדמה, ואדרבה המה יחזיקו את לומדי התורה תשושי כח אשר תורתם אומנתם, אשר לא יעז איש חלילה לאמור לכאלה עבדו את האדמה, רק עבדו את ד' אלקיכם, ואמנם נערי ימים מן לומדי תורה גבורי