מאמר קדישין
והאחר ניחא להו בזכות אחיהם עכ"פ מוכח דסגי בשקלי משום ישראל, ובענין תכלת וארגמן כבר דחיתי לפני רבינו אם שאינו צריך כלל, או שאפי' צריך אינו מעכב ואי לא מידי: ע"כ תוכן דברי אליו לא זכיתי עוד לתשובתו על זה, כי חפץ ד' החלי אותו ונפל למשכבו עד שעלה במרום לצרור החיים כי לקח אותו מעמנו בעו"ה: והן רבינו זצוק"ל העתיק לי רק תוכן תשובת אחינו הגאון החסיד מפ"ב ועתה זכינו לספרו הקדוש חתם סופר ושמה כתוב תשובתו אל חותני רבינו זצ"ל והיא היא אשר השיב לו עפ"י דברי חילופי המכתבים אשר היו בימתם עיין בספר הנ"ל סי' רל"ו שהשיב לחמו הגאון רבינו זצ"ל כדברים הנזכרים שיש היתר להקריב ואין חשש מיוחסי כהונה ובגדי כהונה והנה רבינו חיים מפריש רצה להקריב אך דעתו הוא להתיר רק פסחים ולא שאר ק"צ משום השקלים כנ"ל וכבר כתבתי לעיל ראי' ברורה שגם מבלעדי שקלי כל ישראל יכולים להקריב כל קרבנות צבור ועוד ראי' ברורה יבואר בסמוך.
ח) עוד ראי' ברורה כתבתי אל הגאון הגדול מו"ה הירש חיות שהי' אבדק"ק קאליש יע"א וזאלקאווי, בראותי את ספרו ת' מהר"ץ סי' ע"ו פ"ב ש"כ שם ג"כ היתר להקריב אך שאין ראיה רק ק"פ ולא שארי קרבנות מפני שבאים מהשקלים והשקלים אין נוהגין רק בפני הבית וכתבתי לו שנ"ל ראי' ברורה שאינו כן חדא שהרי סוגי' ערוכה בר"ה דף ז' דק"ל כשרין מן היחיד ובלבד שימסרם לצבור, וכ"פ הרמב"ם פ"ח מכלי מקדש והמ"ל שם ובפ"ד משקלים מביא עוד כמה סוגיות שמורין כן והך דב"מ קי"ח בשומר, כתבו תוס' בר"ה דשומר שאני, וכ' המ"ל שלא הבין דעתם מה חילוק בזה, ולי נראה דהיחיד צריך למסרם לגזבר שנכנס בו עבור הצבור דכל זיכוי צריך ע"י אחר כדאי' באשרי פרק הגוזל קמא הלכה י"ח דאין אדם מזכה שלו לאחר אם לא יזכה חבין לאדם של"ב, ובשומר שקנה בהבטה ואח"כ קוצרין הצבור מן השדה א"כ לא בא מידו ליד צבור ולא שייך קנין דהקרקע אינו של שומר והזרעים לא באו ליד שומר שימסרם הוא ליד גזבר לזכות בשביל הצבור וזה נכון בשטת התוס' (ואם אולי לא כוונו לזה הדבר נכון בעצמו) והך דיומא דף ל"ה בכהן שעשתה לו אמו כתונת צ"ל דהאם עשתה זאת לכבוד בנה ובודאי מקפדת שלא יעבוד בו כהן אחר שאין זה תפארת לבנה: לפיכך פוסל רק עבודת יחיד, אבל כשהיחיד נותנה לכל הכהנים בזיכוי גמור מותר, והיינו פסק הרמב"ם דק"ל כשרין מן היחיד ועוד אפי' יהי' הדין לאסור לכתחלה מ"מ בדיעבד ודאי אינו מעכב. וכמו שפסק רמב"ם שאם אין שקלים וחדשים מביאין לכתחלה מן הישנים אע"ג דכתיב חודש בחדשו, וכמו דאיתא להדי' בש"ס ר"ה שם וכן הוא שם ביחיד שהתנדב משלו א"כ מלבד מה שכתבנו לעיל דמיעוט הם שלוחים של כל ישראל ואין בזה פקפוק ותימה על הגאונים הנ"ל שנעלמו בזה בדבר פשוט בש"ס וברמב"ם.
ט) עוד המתקתי סוד בזה (עפ"י כתב איגרות) עם הרב הגאון החכם השלם וי"א מו"ה נתן אדלער נ"י אבדק"ק לאנדאן ובתוך פלפולו אשר פלפל בחכמה, הציב לי יד מן דברי רש"י בסוכה מ"א ע"א ותוס' שבועות ט"ו עב ד"ה אין בנין, משמע שמזבח וכל מה שייך למקדש, רש"י יכוננהו משמים מאש של מעלה, ועל שאלת חכם הנ"ל העתקתי לפניו מה שכתבתי בע"ה בחי' על ר"ה וזה לשוני זה שנים רבות קשה לי על סוגיות הש"ס (ר"ה ל' וסוכה מ"א) מתני' שיהא יום הנף כולו אסור מ"ט מהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד כו' ופריך דאיבני אימת כו' אלא דאיבני בחמיסר כו' ל"צ בלילה, והקשה רש"י הא אין בנין ביהמ"ק בלילה ולא ביו"ט, ותי' בנין העתיד יבוא תמים בנוי ומשוכלל, וכ"כ התוס'. ותימה לי איך על עם כזאת נחוש שלא ידעו הדין, שלא כשיבוא מקדש אל משמים כבר יהי' מלאה הארץ דיעה כמים לים מכסים, ומי יבוא לידי טעות ובענין זה מצינו ביומא ה' כיצד מלבישן לעתיד לבוא ופריך לעתיד כשיבוא אהרן ובניו ומשה עמהן הלא ידעו אלא למסבר קראי ע"ש אלמא דעל