מאמר קדישין טו
ה) תשובה שניה מאת רבינו הגדול זצוק"ל.
בע"ה א' בשבת י"ט מרחשון צ"ז לפ"ק פוזן.
רב שלום וברכה לרב חביבי כנפשי הרב וכו' מו"ה הירש ני'. מכ"ק הגיעני ומחמת טרדות וחלישות כחי בעו"ה לא נתנני הזמן לשום עיני כ"כ בדבריו היקרים אך שלא ידומה לכבודו שאיני חפץ להשיב ח"ו אשיב בקצרה על פרט א' שכ' ידידי ני' דהמ"ל לא בא לחלוק על רמ"בם אלא דהערה דרך קושי' לענ"ד בהיפך דתחלת דברי המ"ל אמאי לא ביאר הרמ"בם משמע. דזהו בודאי דגם רמבם ס"ל כן דהוא מ"ד מינים, והקושי' דהו"ל לבאר כן בהדי' ועלה כ' וכי תימא דס"ל דדין זה וכו' הינו דעתה בא לתרץ דבאמת ס"ל לרמבם דזהו רק באבנט דכ"ג ודחה זה והוסיף להקשות דלו יהא דנימא כהוכ"ח דעדין יקשה על רמ"בם אמאי לא ביאר כן באבנטו דכ"ג ועכ"פ מהשגות רמבם. זה בכהן הדיוט אין ראי' דס"ל דאינו מ"ד מינים דהא בכ"ג ודאי הוא מ"ד מינים ועכ"פ לא ביאר כן וראיתי בספר מרכבת המשנה שזכיתי לספריו חלק שני שכ' על קו' המ"ל בכהן הדיוט הנ"ל וז"ל ו"ע מ"ל ופשוט דלא הוצרך רבינו לבאר מ"ש בתורה עכ"ל הרי דמפשט פשיטא לי' דלקושטא דמילתא ס"ל לרמבם דהוא מ"ד מינים, גם הא המ"ל שם מביא מתוס' בשבת דס"ל שהוא מ"ד מינים וא"כ אדרבה אם נידון דרמב"ם ס"ל דהוא מ"ב מינים א"כ באנו למחלוקת רבוותא בחילוק אבנט ואיך נעשה. — ביאר דבריו בענין יחוס כהונה עדן לא עיינתי כו' וגם דברי ידידי בנים שמחזיקין אותן ליחוסים מחמת הרוב והרי העתקתי דברי רש"ל בב"ק פ"ה שכ' אבל זרע כהנים קרוב הדבר שנתבלבלו ואם לא כולו הרוב נתבלבל, ומ"ש ידידי ראי' מנשיאת כפים והיינו כמו שכתבתי משום דבהיפך באם אין נ"כ עברי אעשה וה"נ בנ"ד מלבד שאינו מהדומה דהתם זה וזה עשה. אבל בנ"ד איכא חשש עון מיתה כדין זר העובד גם אף בנ"כ לא נ"ל טעם זה דאינו דומה ביטול עשה בשב וא"ת לביטול לעבור על עשה בקום ועשה, גם בנ"כ לא יקראו אותם לעלות ולא עברי אעשה, ומה עיקר כמו שכתבתי תחלה דלמאי שהוחזקו הוחזקו כו', דברי ידידו א"נ דש"ת בלו"נ הק' עקיבא בהרב מ' משה גינזל:
ו) תוכן תשובתי אל רבינו הגדול על מכתבו הנ"ל. מה שהשיב רבינו על ראייתי מנשיאת כפים דהתם הוי עשה נגד עשה אבל בנ"ד עון מיתה נפלאתי נהי דרבינו שפיר קאמר על נ"כ הלא הבאתי מן הרמבם הלכות א"ב לענין נפשות ומלקות דחמיר יותר מעון מיתה שהרי פקוח נפש דוחה עון מיתה ואפ"ה כל שיש עשה לב"ד להענש כדין תורה סוקלין ומלקין על חזקה זו, ולא מחמת ספק אנו דנין רק משום דאוקמה אדאורייתא, ועוד הא עבודה נמי חמיר יותר מעון מיתה שהרי דוחה שבת וטומאה שהוא עון סקילה וכרת, ומה שהקשה בנשיאת כפים לא יקראו אותם לעלות וליכא עשה הלא הבאתי ראי' מפסחים דף ס"ט דלהביא עצמו אל עשה חמורה ג"כ דוחה הקל אף שעדיין לא חל העשה כדכתיבנא לעיל הנ"ל לא שנה.
עוד כתבתי לרבינו אם נאמר שהוא ספק השקול אם נתבלבלו הרוב או מחצה, איך מברכין על נ"כ הא יש ספק דעוברין על לא תשא שהוא להרמבם מן התורה ורמ"בם עצמו כ' סוף ה' תרומות וז"ל וקבלנו וראינו אותן מברכין אפילו בחלת ח"ל עכ"ל, הרי לנו עד נאמן שגם בזמנו ברכו הכהנים על החלה ולא חששו משום לא תשא ח"ו כל שיש מצוה אוקמי' להו אדאורייתא דסמכי' ארובא וחזקה (ומ"ש רבינו בשם רש"ל שקרוב הדבר שרובו נתבלבל אם לא כולו, פלא בעיני שבהעתק הראשון הביא רבינו לשון רש"ל וז"ל ואם לא הרוב הוא קרוב למחצה שנתבלבל, עכ"ל הרי דלא