מאמר ראשון ו
חלק שני.
א) ואחרי אשר בררנו בע"ה מן המקראות ומן הירושלמי ומן הבבלי ומן הזוהר ומן טוביינו דחכימי רבינו הקדוש הרמב"ן ז"ל, כי מעט מעט תצמית קרני ישועתנו, עתה נשובה ונחקורה גם מדרך המושכל כי השכל אנושי יסכים לזה, היום הגאולה עפ"י דרכינו הנ"ל אשר בררנו בע"ה, (ולמען אשר גם חכמי הגוים יתנו אוזן להקשיב אלה) ונטית פנינו לדרוש בשלשה ענפים, א) שהשכל יסכים היום אור עולם נצחי לבני תבל. ב) כי לא לבד לעם בני ישראל משפט היחול לגאולת עולם, אך גם כל העמים חכמי אמונה אשר יאמינו את כל הכתוב בספרי הנביאים הקדושים ע"ה,. גם המה יהל אור ד' עלימו, אם יעזרנו וישאו אתנו להחזיק ברית קודש ולכונן אדמת קודש לשם ולתהלה בארץ וככתוב וגם בני הנכר הנלוים אל ד' וגו'. ג) להבין מצד השכל שראשית הגאולה ע"י טבע אנושי, ואח"כ יופיע האל ית' עלינו ועל כל יושבי תבל, נגד כל העמים יעשה נפלאות אמן.
א) שהשכל יסכים אור עולם נצחי, הן כל פועל חכם יובחן אחרית דבר מראשיתו תכלית מפעלתו ע"י גודל ההתפעלות אשר שם בו ובגודל השקידה אשר יעמול בה, ובעוצם המשמרת אשר יצרנהו כאישון עין, ותמיד עינו בה לחקור בכל מיני שלימות בלי מחסור כלל — מכל אלה נודע מאוד עוצם התכלית אשר יבוא מן מפעלתו — ובאשר נישא לשמים עינינו ונביטה המפעלת הגדולה אשר פעל בורא כל החכמה, מה גדלו מעשה ד' הגדול והנורא? אם אראה חוג שמים ואבחנה מוסדות תבל, צבאי השמים מה רמו לגדלם אין חקר, רבות הכוכבים אשר אחת מהנה רבוא רבבות פעמים מני ארץ יגדלון. איש איש על דגלו יחנו ולא ישנו את תפקידם וכולם בשם יקרא על משמרתם יעמודון היש מספר לגדודיו מלאכיו אש לוהט כנפי רוח (אטמאספערע) עד אין חקר ישית סביב כל כוכבי שמים, מה תבל כי תפקדינה, ארץ, כי תשית כפיך בה ומה עפרה כי תחונניה, הן לאפס ואין תחשב ולא תשבע עין מלראות בה גודל פלאות הטבעים ולא תשבע אוזן משמוע ~ קול רעש הגלגל משמיע ישועת יצרי ארץ, עת העמקים יעטפו בר, יתרועעו אף ישירו, כל עצי היער ירננו, שם יצהלו רננה כל כנף וצפור, רבת עשית ד' כל נפלאותיך ומחשבותיך לבני אדם? כל צבאותיך לתבל הלזו יפעלון? השמש הגבוה ונשא מאוד והירח אשר כוננת, לארץ יתנו נגהם ועל מרכז הקטן הלזו יסובבו להצמיח בה כל פרי לתרופה ולחם חיים לעם עליה, המאורות הגדולים והכוכבים וכל צבאם, מסיבתם לאותות ימים ושנים ומעידים בם יספרו וכל היצורים לאדם שמה תחת רגליו, מה האדם אשר עבורו אלה מרעים שמים וארץ? ומה אנוש כי תפקדנו תמיד בעין ישע בלי מחסור? אם זה העולם ההבליי תכלית כל היצור? ואם כי העולם הבא האחרית שם יש שכר לפעולת בני אדם לאשר מסרה נגד אורחות פריץ, למה רשת הטעות פרושה על כל החיים? והמה כדגים הנאחזים במצודה הלעולם תמשך עין הארץ, אשר עבורם כל רעש הגלגל וכל פלאות הטבע יתהלכו בשמים, הלנצח עין התבל השע מהשכיל לבותם? הכזאת מחשבות גדל העצה ורב העלילה? הבעין חמלתו אשר ירצון, כל אשר נשמת באפו לרחמם יהי' אל מסתתר בספירי חביון לנצח ומבחר יצוריו יבלו בהבל ימיהם בחשיכה יתהלכון, ותהי האמת נעדרת? אכן עת וזמן לכל חפץ עת דודים יגיע, קול התור ישמע בארץ, כי ישפוך ד' ית"ש את רוחו על כל יצוריו רוח צח וטהור רוח דעת ובינה והריחו ביראת ד' כי נעור ד' ממעון קדשו ויגלה כבודו והדרו, וקרני הודו יופיע, אז ישמח ד' במעשיו, כל הנשמה תהלל יה הללויה. אמן כי"ר ב"ב.
ואמנם