דרישת ציון
ב) ואמנם לחקור גם זאת מדרך השכל לדעת מי הוא זה אשר על ידו יבוא תשועת עולמים? אזכרה שנות מקדם, אקרא הדורות מראש מעת הושת תבל עד הכליתה, הן בראשית היצירה, בגן עדן נטע אלקים, שת יציר כפו, שם מחזה שדי עיניו תחזינה, עפעפיו יבחנו כל תעלומות, ורוח אלקים כדבר איש אל רעהו עליו הופיע, וכאשר חטא האדם גורש מג"ע וקרבת אלקים סר ממנו, ותרד פלאים יד האדם, עד כי זרעו נשחתה, הם הרחיקו מהתהלך את אלקים, וד' ריחק מרשעים אורם, וכמעט נטיו רגלי תבל, עמודי עולם ירופפון, עד קם אברהם אוהבו וזרע לקרוא בשם ד' אל עולם. אמנם גם המה לא עצרו חיל לצקת עמודי עולם היותם מבלי קיימים לעם אמונה, עד היות ישראל לעם ועלימו הופיע הש"י מסיני, אתא מרבבות קודש עם אש דת למו, והאיר פני תבל תבונה, כי ישראל ממלכת כהנים להפיץ אמונת אל לכל העמים, וכל עת היות ישראל על אדמת קודש והעלו ריח נחוחם לפני הר קדשו, אז האציל ית' על עבדיו הנביאים גיא החזיון כולו, ומהם למדו תועי רוח בינה, עד כי נודע ד' בכל הגוים ובכל מלכותם מאין כמוהו, ואת אלקי ישראל יעריצו. ומעת הוסר התמיד ומנחה שמם, רוח הקדושה נסע השמימה, אל מסתתר בהסתר אסתיר, איש הישר בעיניו יעשה, איש איש לדרכו פנה, להבל יריק כל היום יגעו, ולא קרבת אלקים יחפצון, ונשמת שדי לא יבינם, וכל שכיות החמדה לא יספיק למו למלאות תאות נפשם לבלי חוק עד ישוב לאדמתו, ימות ולא בחכמה אמת קלוע השערה אל תכלית הנצחיי, ולא יקומו במשפט. אהה! עד מתי ממשלת זדון (הוא היצר) תהלך בארץ? אשר ישוב לבות יצרי אל אחורנית, הלזאת הושת תבל מני רב העלילה? אם יודע פלאיך בארץ ציה, ארץ אופל וצלמות? אכן מאוד עמקו מחשבותיך, כי קץ שם לחושך, כאשר אור ד' יאיר מציון. מכלל יופי, עת צדיק כתמר יפרח בחצרות בית אל אלקינו אז ימלא הארץ דיעת ד' סלה, האדמה תעזב מעבוד את אדמיותה וחמריותה, אך ארץ חדשה ברואי אל עולם תתהלך ושמחת עולם על ראשם. ובני תבל כזוהר הרקיע יזריחו וכמו בצאת אור זורח צדיקי עולם, מי ישראל עם סגולתו ממלכת כהנים הופיע כן לעתיד עת בוא יום הגדול והנורא ישראל נושע ב"ד עלינו זורח שמש ולאורם יזריחו ויצהירו כל העמים אנשי אמונה וכל לאומים חסד ד' יהי חופף עליהם נצח וכמו שהיו העולם שמם, עד נתן תורת אמת ליעקב, להסיר אישון ואפילה מבני אדם יוצרי ד' כן יצמיח פרי ישועה לכל האומות ברוח ד' כאשר יופיע עלינו מציון ומהר קדשו יזריח ואמרו בגוים לכו ונלכה הר ד', שם יזבחו זבחי צדק והלכו לאורינו אור זרוע לצדיק וגלל כן אמר דוד הללו את ד' כל גוים כי גבר עלינו חסדו הודיע דוד המע"ה כי בגבור חסדו י"ת עלינו יהללו וישבחו כל גוים כאשר ישאו מדרכותינו יביאו עוף מסבותינו, כי ישראל עוטה אור, ולכל העמים אור במושבותם וכאשר כל הנביאים התנבאו: על דבר זה ישעי' אמר והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה על בית ד' אלקינו בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו (ישעי' ב') והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך, (מנוגה. לנו. יזרח למו) והי' ד' לך לאור עולם לא יבוא עוד שמשך (ישעי' ס') ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה לקבץ כל הגוים וגו' וגם מהם אקח לכהנים וגו' יבוא כל בשר להשתחוות לפני וגו' (ישעי' ס') והי' כל הנותר מכל הגוים יעלו מדי שנה בשנה (זכריה י"ד). בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ד' ונקוו עליה כל הגוים לשם ד' וגו' (ירמי' ) כי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל ד' אלקינו רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים (ירמי' ל"א). וכן דוד ברוח קדשו עליו השכיל, אלקים יחננו בכל גוים ישועתך ישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור, יברכנו אלקים וייראו אותו כל אפסי ארץ (תלים ס"ז), הנה כשלשלת קשור כל זרע אדם בזרע ישראל ואמר זכרי' רני ושמחי בת ציון, כי הנני בא ושכנתי בתוכך ונלוו גוים רבים אל ד' ביום ההוא והיו לי לעם (זכרי' ג') בימים ההם אשר יחזיקו עשרה