Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
90printed page
scan 95 of 155
  • 90 דברים משונים באר"י. יוסף קבוצת אורחים כבית פרסי, ומדברים אנגלית, אחד מהם אינו מבין את השפה הזאת, אבל הוא בעצמו סלק מאוד יתחשבו בו, פן יפתח תערוג שיתח-רף ע"י ה"פקודה", והקבוצה ממשיכה לדבר אנגלית. (או רוסית, או צרפתית) ורק מזמן לזמן פונים לאורח, שאינו מבין, בשפה מו- בנה לו, י"להביע צער על שפתומו, או להעיד העדה ע"י מוד האויר, והוא עונה: "אין דבר", "פליי גו אוף". וכל הצדדים שמחים ומרוצים זה בזה, למרות זאת רואה אותו האיש כברח, שרוב האורחים הם מורים או שהם שמרי המדיני גמ- ורים, ובכלל "קנאי" בלי חס ה"נימוס", והם כמו כן מדברים בשפה שאיננו מבין אותה, וכמו כן פונים אליו מזמן לזמן בהבעת צער וקדרות י"עד האויר בשפה מובנה לו. אבל פה האיש הזה ירוד וקודר בעולמו, ויוצא מכל עם על גסו- ת חס על אדוקי "רק עבריה", ומוסיף, כי באמצעים כאלה ישניאו את הלשון. מה זה? כמובן לא נקום לשבח כאדם וחרש בקרב דוברי לשון; אבל מדוע ייחודי זה: לסבול י"א-ננימוחת בגלל פמזון שאין לנו. כל קשר לאומי אחד, ורק בעבור הלשון הראויה לקרבנות מכל בני עמנו, איננו מסכים לסבול? בטח נסבול את ההבל הזה, אם לא כתכונה אחת שם היא ל"הברת-תגלות" ושנתן לה שם מחאים בשפה-הגולה - "אוריג-דו -להכפיס?" קרבנות... החאונו לפני אשה אחת באר. שסברתם : אותן לדבר עב- רית עם ילדיהם. אחת אשה אמרה: "האונס הזה הוא קשה עלי מכל אונס אחד. איך בעב- רית סכלת פלוה למשוה, ואם ישנו – איננו יודעת אותן, כאשר אני מדברת אל ילדתי, אני רוצה לספוג את לבי. הדואג חס, ביותר האמהות בכל ארצות הגולה. - יפה דברים, כי אגביל את חרבוחתו רק ״לדם״ לעולם לא תדעי את אהבת אמא בסלוא מובן הדבר". נורא. אבל אני זוכר דור שלם ברוסיה הדרומית; שכר הנין אלסם- אמהות מבריאות ארוך קדח מדי יום ביומו – ולסבות שפה זרה לבורד – י"א