- 87 - ובמיוחד באלה נולדו, או התפתחו, על גדות הים התיכון. וכי כי הרושם הצלצולי הכללי, ה"פרוזודיה" של העברית העתיקה רחבה יותר מן כל שפה, בין רומא ואשר לו, כל הערבית. .4 לשון ונימוס. בשמורות אלה אני רוצה להתרכז רק על שאלת הנימוס החברתי - על שפת השר- חח לא בפרטובי, כמו שיחת רעים בבית או שיחת חברי-ועד, בישיבה סגורה, - אם נעמוד על מצוק המוסר, לא יסממנו כלל בתוכינו וגם ברוב משרדינו! "רק לזמן קצר" מנחמים אותנו, - "כי הלא כל החדשים הללו ילמדו לאם לאם, אם אך לא יחשיבו אק השמם". לו גם האמנתי שילמדו בלי כפיה צבו- רית, הלא מרי שנה יבואו חדשים, והלא גם בגללם נוכרח לקיים את מצוות הנימוס והמצב לא ישתנה לטובה. אבל קודם כל ארוכי מאמין, כי ילמדו בלי כפיה צבו- רית, ללמוד הלשון העברית הוא, לימוד קשה, וכמוך יותר קשה להתרגל בדיבור חוץ מיליוני הארץ, שהעברית היא שפתם הטבעית, הנה לכל האחרים, גם ל"קנאי ה נלחם בנגור", שהוקמה מטעמה שצמח בלתי מוסמך, הפצחה והתאמצות-רצון תמידית. רק יחידים יוצאים מן הכלל, בפרט לבוא מקור משמעה קרי ב"נפשם בל- בד", בלו כל השפעה חיצונות, לרוב הרגיל נחוצה הפסעה חיצונית, תמידית, בלי הרף ומכל הצדדים, "טוב". מתנקשים אותנו, - "השפה הזאת גם חיה", כי ידעת הקהל חדרוס מהם ל"ילמדו עברית", הכל מכלנים, איזו "השפה"? באיזו צורה "ההדרה"? עיצות? אוי לו מכל מכוין העתמקה? איש לא ישים לב לצעצועים האלה אם יגיד לו שכל חברתו, כל אין צורך בעברית בארץ ישראל, יזאת היא התוצאה ההכרחית משיטת החיפוש והניקומים שממילא לפנינו: לבני סביבה שאין בה צורך לעברית ילכו לבקר ידידיהם - ושם ידברו אתם בשפה מורבחת", יספרו במוס ברוח והוא יספר להם את חדשות היום ב"שפה מרובת", ילכו לחנותות דבר מה-ושם
Ze'ev Jabotinsky · The Doctrine of Beitar · 1930
87printed page
scan 92 of 155
scan 92 of 155